Page 289 - 16222
P. 289
מפלצת בעיניו ׀ 289
"או מישהו ",אני אומרת ומנענעת את ראשי.
"למה את אומרת את זה?"
"היא בורחת כל חיי ,ממישהו ,או אל מישהו ...אני לא יודעת.
כאילו היא רודפת אחרי רוח רפאים".
"או שרוח רפאים רודפת אחריה".
"כן ",אני לוחשת" .אני מניחה שהיא שוב התקרבה מדי".
אני צועדת ברחבי החדר ,מציצה במגירות ,מחטטת בדברים שהיא
השאירה מאחוריה ,ונאז יוצא .בהמשך המסדרון ,אני שומעת את
המשיבון מצפצף כשנאז לוחץ על הכפתור כדי להאזין להודעות .קולי
מהדהד בבית ,הודעה אחר הודעה ,נשמע מודאג יותר ויותר.
אני פותחת את המגירה העליונה בשידה שלה .רובה ריקה ,אבל
יש בה עוד כמה פריטים בודדים .אני עוברת עליהם ,מוצאת תמונת
פולרואיד ,ומרימה אותה .היא ישנה ודהויה ,גרסה הרבה יותר צעירה
של אמא שלי שדומה להפתיע לאישה שאני רואה כשאני מסתכלת
במראה.
זה מוזר ,לראות אותה כך ,אני רגילה לאישה הלחוצה שגידלה
אותי ,שרואים את הגיל שלה על פניה ,ששיערה האפיר בטרם עת.
עם זאת ,ברור שירשתי את המראה החיצוני שלי ממנה .בתמונה היא
עם אישה אחרת ,ברונטית מהממת עם עור שזוף .המילים 'חברות הכי
טובות לנצח' משורבטות בתחתית בכתב יד לא מוכר.
אני לא מכירה את האישה ,מעולם לא ראיתי את התמונה שלה.
זה מפתיע אותי ,לראות את אימי נורמלית כל כך .הייתה לה חברה
הכי טובה.
"מצאת משהו?"
נאז שוב עומד בפתח הדלת ,ואני נבהלת כשהוא מדבר .אני מנענעת
את ראשי ומשליכה את התמונה על השידה" .רק תמונה ישנה".
אני צונחת על המיטה הקרה הלא מסודרת .תוהה כמה זמן עבר
מאז שישנו בה .ימים? שבועות? מאז הפעם האחרונה שהייתי פה?
נאז ניגש אליי ,נעמד מול השידה ומתבונן בתמונה .הוא מביט בה
בדממה דקה תמימה.
