Page 284 - 16222
P. 284
284׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
מחוץ למכנסיים .המחשב הנייד שלו פתוח מולו והוא מקליד בו .הוא
עושה כל מה שזה לא יהיה שהוא עושה ,אני לא לגמרי בטוחה .שאלתי
אותו ,והוא אמר שהוא 'מטפל באנשים'.
בשביל מישהו שמתמודד עם אנשים כל יום ,נדיר שאני רואה
אנשים אחרים בקרבתו.
הוא עובד בשעות לא סדירות ,לפעמים יוצא ללא התראה
מוקדמת ,נעלם באמצע הלילה וחוזר לפני שאני מתעוררת .יש לי
חשדות לגבי הדרך שלו 'להתמודד' עם אנשים ,אבל אני לא מעלה
אותם בפניו.
אולי מפני שאני לא חושבת שהוא יודה בכך.
ואולי מפני שאני מפחדת שהוא יודה.
אני נאנחת ,פותחת את רשימת אנשי הקשר בנייד ומוצאת את
שמה של אימי .אני מתקשרת אליה ,מרימה את המכשיר אל אוזני,
מקשיבה לו מצלצל פעמיים .אני ממתינה שהמשיבון שלה יענה,
מחכה ל'השאר את הודעתך' המונוטוני ,אבל במקום זאת נתקלת
בסדרת צפצופים לפני שהשיחה מתנתקת.
אני מייד מתקשרת שוב ,מקווה שזאת טעות ,ושוב שומעת אותם
צפצופים .בטני מתהפכת .לא נשאר מקום בקלטת .אני לא יודעת מה
לעשות ,מה לחשוב ,אבל בחילה עולה בי כשאני מבינה מה קרה.
היא לא הקשיבה להודעות שלי.
"אתה חושב שכדאי לי להתקשר למשטרה?"
ההקלדה מייד פוסקת ועיניו של נאז מביטות בי מעל למחשב,
לוכדות את מבטי" .סליחה?"
"אני לא מצליחה להשיג את אמא שלי בטלפון ",אני אומרת.
"לא שמעתי ממנה כבר שבועות ,אז אני תוהה אם כדאי לי להתקשר
למשטרה ,אתה יודע ,שיבדקו אם היא בסדר".
הוא מביט בי לרגע" .אנשים יכולים להעביר שבועות בלי לדבר עם
ההורים שלהם .זה לא יוצא דופן .לא דיברתי עם שלי כבר חודשים".
דבריו מסיחים את דעתי מהדאגה לאמא" .יש לך הורים?"
"כמובן ",הוא אומר" .לא הבאתי את עצמי לעולם".
