Page 283 - 16222
P. 283

‫פרק ‪21‬‬

‫אומרים שהכול חוזר אליך כמו בומרנג‪ .‬מה ששנוא עליך‪ ,‬אל תעשה‬
‫לאחרים‪ .‬זה כלל הזהב‪ .‬תמיד ניסיתי לפעול לפיו‪ ,‬להיות בן אדם טוב‪,‬‬

                               ‫אבל הקארמה סוף סוף הדביקה אותי‪.‬‬
                        ‫עשרות שיחות‪ .‬אותה כמות של הודעות‪.‬‬

                              ‫לא שמעתי מאמא שלי זה שבועות‪.‬‬
‫אני מתחרטת על כל אותן פעמים שהעברתי את השיחות שלה‬
‫לתא הקולי‪ ,‬מתחרטת על השיחות שלא נענו והימים שלא הגבתי‬
‫להודעות שלה‪ .‬בכל פעם שהמשיבון שלה עונה‪ ,‬אני דואגת עוד יותר‪,‬‬

                      ‫משאירה לה עוד הודעה שהיא לא תגיב אליה‪.‬‬
                               ‫"אמא‪ ,‬זאת אני‪ ...‬תתקשרי אליי‪".‬‬
                                 ‫"אני דואגת‪ ,‬אמא‪ ...‬איפה את?"‬
                                  ‫"למה את לא מתקשרת אליי?"‬

                          ‫"בבקשה‪ ,‬רק תודיעי לי שהכול בסדר‪".‬‬
‫אני בחדר העבודה‪ ,‬שם נאז מבלה את רוב זמנו כשהוא בבית‪,‬‬
‫שרועה על הספה בפיג'מה שלי‪ .‬אני פה כבר שבוע‪ ,‬וזה עדיין נראה‬
‫לי סוריאליסטי‪ ,‬כאילו אני רק מבקרת‪ ,‬אם כי נאז מתנהג כאילו תמיד‬
‫הייתי כאן‪ .‬המגננות שלו נעלמו בקלות‪ ,‬במהירות‪ ,‬מסיכת השלמות‬

             ‫שהוא תמיד עטה התפוגגה עכשיו משעברתי לגור איתו‪.‬‬
‫היום הוא יושב לשולחן העבודה שלו‪ ,‬עדיין לבוש בחליפה שחורה‪,‬‬
‫אבל הוא לא טרח לענוב עניבה והוא עדיין יחף‪ .‬הכפתורים העליונים‬
‫של חולצתו פתוחים‪ ,‬השרוולים מופשלים מעל למרפקיו‪ ,‬החולצה‬
   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288