Page 290 - 16222
P. 290
290׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"אני מצטערת ",אני אומרת בשקט.
הוא לא מסתובב ,כתפיו נקפצות בתגובה להתנצלות שלי" .למה?"
"כי בזבזתי לך את הזמן ",אני אומרת" .כי נהגת עד לכאן בשביל
כלום".
"זה לא היה בשביל כלום ",הוא אומר ומסתובב" .לפחות עכשיו
אנחנו יודעים".
אני משאירה את נאז שם והולכת אל החדר שלי ,אוספת כמה
מהחפצים שלי .אני לא יודעת מתי אימי תחזור לכאן ,אם בכלל,
ואני לא רוצה פשוט לנטוש הכול .נאז מופיע ולוקח את הדברים שלי
למכונית .אני עוברת בבית בפעם האחרונה ,נועלת את הדלת בלכתי,
מרגישה רע על כל מה שהשארתי מאחור ,אבל אני לא יכולה לקחת
איתי את הכול.
נאז שקט בנסיעה הביתה .אני מרגישה כאילו היא אורכת הרבה
יותר זמן מהנסיעה לשם .הוא אמר שלפחות עכשיו אנחנו יודעים,
אבל הוא טועה .אני מרגישה כאילו אני מבינה פחות משהבנתי לפני
כמה שעות.
"היא תבוא אלייך".
מצחי מתקמט כשאני מביטה בנאז ,מתקשה לראות את פניו
בחשכה .אנחנו שוב מתקרבים אל ברוקלין .אף אחד מאיתנו לא אמר
מילה זה שעות" .מה?"
"אמא שלך ",הוא אומר" .היא תבוא אלייך".
"איך אתה יודע?"
"כי אמרתי לך — רק פחדנים נוטשים את המשפחה שלהם".
