Page 322 - 16222
P. 322

‫‪  322‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫הוא מסתכל עליי‪ .‬מבטו עז‪ .‬כאילו הוא מנסה להחליט האם לבטוח‬
‫בי‪ ,‬כאילו הענקתי לו סיבה כלשהי לא לסמוך עליי‪ .‬אבל לא נתתי לו‬
‫סיבה שכזאת‪ ,‬ודומה שהוא משלים עם העובדה הזאת כעבור רגע‪.‬‬

                                                  ‫"תזהרי‪ ,‬קאריסה‪".‬‬
‫"בסדר‪ ",‬אני אומרת‪ ,‬מהססת‪ ,‬מסתכלת עליו כשהוא רק יושב שם‬

          ‫ומביט בי‪ .‬כעבור רגע‪ ,‬אני סבה על עקביי ויוצאת מהחדר‪.‬‬
‫אני מגיעה אל העיר דקות ספורות לפני הזמן ונכנסת אל בית‬
‫הקפה‪ ,‬מופתעת למצוא את פול מאחורי הדלפק‪ .‬הוא מסתכל עליי‬

                               ‫ומגחך‪ .‬החיוך שלו מעביר בי חלחלה‪.‬‬
                        ‫"לא ידעתי שאתה עובד פה‪ ",‬אני אומרת‪.‬‬
                    ‫"התחלתי לא מזמן‪ ",‬הוא אומר‪" .‬מה תרצי?"‬
‫אני מזמינה ומתיישבת במקום הרגיל שלי‪ ,‬אבל לא נוגעת במשקה‪.‬‬
‫העובדה שפול הכין אותו קצת מערערת אותי‪ .‬בפעם האחרונה ששתיתי‬
‫משהו שהגיע ממנו‪ ,‬התמוטטתי על המדרכה באמצע הלילה‪ ,‬מסוממת‪.‬‬
‫מלודי נכנסת בעשר בדיוק‪ ,‬מפלרטטת עם החבר שלה דקות‬
‫אחדות לפני שהיא מצטרפת אליי‪ .‬היא מתיישבת עם הקפה‪ ,‬ולפני‬
‫שאני מספיקה לומר שלום‪ ,‬היא מכניסה את ידה לתיק ומוציאה‬
          ‫מעטפה‪" .‬אה‪ ,‬לפני שאני שוכחת‪ ,‬קיבלת עוד מכתב כזה‪".‬‬
  ‫אני מביטה בו בהפתעה ולוקחת אותו ממנה‪" .‬מתי הוא הגיע?"‬

                                                       ‫"אתמול‪".‬‬
‫אני פותחת אותו בזמן שמלודי מתחילה לקשקש‪ .‬אני שולפת את‬
‫פיסת הנייר ופותחת אותה‪ ,‬ורואה את אותן שרבוטים שהופיעו על‬

                                                       ‫הפתק הקודם‪.‬‬
‫שישי בלילה‪ .‬חצות‪ .‬ניפגש בכניסה לפארק כיכר וושינגטון‪ .‬את‬

     ‫חייבת להתרחק ממנו‪ .‬תשאירי הכול מאחור‪ .‬אני אוהבת אותך‪.‬‬
‫"נו?" אומרת מלודי ומקישה באצבעותיה מול פרצופי‪" .‬את‬

                                                          ‫מקשיבה?"‬
‫אני מביטה בה ודוחפת את המכתב בחזרה לתוך המעטפה‪ .‬שישי‬
‫בלילה‪ .‬חצות‪ .‬אני לא בטוחה איך אצליח לצאת בשעה הזאת‪" .‬לא‪,‬‬

                                              ‫מצטערת‪ ,‬מה אמרת?"‬
   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327