Page 325 - 16222
P. 325
מפלצת בעיניו ׀ 325
הלילה יורד ,עוטף את רוב הבית בצללים .בחוץ קודר ,קר ורטוב ,גשם
קל יורד ,מזג האוויר מתאים לרגשות שרוחשים בתוכי.
הסתובבתי הלוך וחזור כל היום ,תעיתי ברחבי הבית במתח .אני
לא מסוגלת לשבת בשקט .אני לא מסוגלת לעשות שום דבר.
היום יום שישי.
הרגשתי כאילו נצח עבר עד שהגעתי לרגע הזה ,והוא בכל זאת
הגיע מוקדם מדי.
אני לא מוכנה.
אני לא יודעת אם אי פעם אהיה מוכנה.
"את רעבה?" נאז שואל כשהוא מופיע בפתח המטבח בזמן שאני
עומדת מול הכיור ,מביטה על החצר האחורית .הוא עדיין לא הניח לי
לצאת מטווח ראייתו ,אבל עכשיו הוא מנסה לפתוח בשיחה ,מראית
עין של חיים נורמליים" .אני יכול להזמין משהו".
"האמת היא ",אני אומרת ומסתובבת אליו" ,שנראה לי שאני
מעדיפה לבשל".
הוא מופתע .ריגוש משונה עובר בי כשאני מפתיעה אותו" .את?
תבשלי?"
"הי ",אני אומרת במגננה" .אני יכולה לבשל".
"ממתי?"
"אני אומנם לא עושה את זה ,אבל זה לא אומר שאני לא יכולה.
אמא שלי לימדה אותי קצת".
רק כשהמילים יוצאות מפי אני מבינה מה אמרתי .עיניי נפערות
ואני מתחרטת על שהזכרתי את אימי ,כאילו שאם לא אדבר עליה נאז
ישכח שהיא קיימת .כאילו אם לא אעלה את שמה על שפתיי ,אציל
חיים .הוא בוחן אותי בסקרנות ונכנס למטבח ,ידיו בכיסים.
"אני זוכר את הבישולים של כרמלה ",הוא אומר בנינוחות" .היא
הייתה טובה ...הרבה יותר טובה ממריה .מריה הייתה יכולה לשרוף
סיר של מים עם כלום".
מריה...
אשתו?
