Page 329 - 16222
P. 329
מפלצת בעיניו ׀ 329
ומשפשף ,ומשפשף עוד קצת ,מתעסק עם החגורה שלו מאחוריי,
פותח את מכנסיו .הקול בראשי אומר לי לעצור את זה ,לעצור אותו,
אבל אני לא יכולה.
אני לא רוצה.
אולי אני זקוקה לזה בדיוק כמוהו.
אולי אני זקוקה לזה יותר ממנו.
אולי ,צועק החצי השני שלי ,אני פשוט זקוקה לו.
הוא מושך את השמלה מעלה ,דוחף את התחתונים שלי לצד .ברגע
שהאורגזמה מרעידה אותי ,ברגע שהעונג מתפשט מתחת לעורי ,הוא
מכופף אותי עד שהוא יכול לחדור אליי מאחור.
אני צועקת כשהוא ממלא אותי.
עבר זמן ארוך מדי.
ארוך מדי.
הוא לא אכזרי ,זה לא משחק מבחינתו ,אבל יש בתנועותיו דחיפות
כשהוא חודר אליי בכוח מאחור .זרועו מקיפה את מותניי ,ידו האחרת
מתמקמת בבסיס הצוואר שלי כפי שהוא החזיק אותי ברחוב בניו
ג'רזי .אחיזה שכמו אומרת 'את שלי ,את שייכת לי ,תמיד תהיי שלי'.
שאומרת שאני יכולה לנסות ולשכוח ,אבל הגוף שלי יזכור את מגעו
לנצח.
זה כואב.
זה כואב.
אלוהים ,זה פאקינג כואב.
לא פיזית .הפצע עמוק יותר ,צלקת רגשית שאיני חושבת שאי
פעם תחלים ,לא משנה כמה זמן אעניק לה .הוא נוגע בי אבל משסע
את נשמתי ,קורע מתוכי פיסות שעתה שייכות לו ,ורק לו.
לא חולף זמן רב עד שאני מרגישה את השרירים שלו מתכווצים.
התנועות האחרונות חודרות עמוק ,מייסרות ,והוא גונח לתוך שיערי
ומתפרץ בתוכי .כשתנועותיו סוף סוף פוסקות ,גופו נרפה לעומתי,
כבד ומסופק ,נשימותיו כבדות.
אני רועדת ,כל גופי רועד מכף רגל ועד ראש .דמעות צורבות את
