Page 334 - 16222
P. 334
334׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
ושולף אקדח .כל שריר בגופי מתכווץ כשאני רואה את הנשק ,אבל
הוא מסתובב ומניח אותו מעל האח הכבויה ,ואז פונה אליי" .בת כמה
את בימים אלה?"
"תשע־עשרה".
"אז בערך תשע־עשרה שנה".
אני ממצמצת" .גרת פה כל הזמן הזה? כשאנחנו עברנו ממקום
למקום ,ברחנו ,אתה היית כאן?"
"כן".
"אתה לא מבין כמה זה דפוק?"
הוא מושך בכתפיו.
לפני שאני מצליחה לאבד את עשתונותיי לחלוטין ,אמא שלי
תופסת את הזרוע שלי ומושכת אותי לצידה על הספה" .אני יודעת
שקשה לך להבין"...
"לא ,האמת היא שזה די קל ",אני אומרת לה ומדברת כה חזק עד
שאוזניו של קילר נזקפות והוא מרים את ראשו ומביט בי" .ברחת
במשך שנים בגלל משהו שהוא עשה ,וזה אפילו לא השפיע עליו .יש
לו בית ,בית משלו ,משהו שרציתי כל חיי אבל לא יכול היה להיות
שלי ...לו היה את זה .לו יש את זה".
היא שולחת מבט לג'ון ,שנשאר בחדר ,במסר סמוי כלשהו
שאני לא מבינה .אני לא רואה בעיניה את השנאה שאני רוצה
לראות כשהיא מסתכלת עליו .לא ,במקום זאת אני רואה משהו אחר.
חמלה.
זה רק מלבה את השנאה שלי.
באותו רגע הוא יוצא מהחדר ,ונותן לנו קצת פרטיות .ברגע שהוא
נעלם ,היא פונה שוב אליי" .רק משום שהוא היה במקום אחד זה לא
אומר שהוא לא הושפע מזה .הוא איבד את המשפחה שלו".
"הוא?" אני שואלת כלא מאמינה" .הוא איבד את המשפחה שלו?
הוא רצח את המשפחה של נאז!"
"אני יודעת ",היא אומרת ,והמילים מכות בי חזק .מעולם לא היה
לי ספק ,אבל האישור הוא גלולה מרה" .הוא הרג אותם".
