Page 338 - 16222
P. 338
338׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
בחילה מתעוררת בי כשאני מסתכלת על ההתראה .שיניי ננעצות
בשפתיי בחשש עד שאני כבר לא מסוגלת לשאת זאת.
ככל שזה מפחיד אותי ,אני חייבת לשמוע אותה.
אני אוהבת לסבול ומשתוקקת לשמוע את קולו .אני חייבת לדעת
עד כמה הוא כועס ,עד כמה הוא שונא אותי כרגע...
אני חייבת לדעת שהוא בסדר.
אני לוחצת על הכפתור ומרימה את הנייד לאוזני .אני שומעת
דממה ,שתיקה מתוחה ,ואז הוא נאנח בקולניות והשיחה מתנתקת.
הוא לא סיפק לי מילה כלשהי ,רק נשימה בודדה.
אני נאנחת וזורקת את הטלפון הצידה .אני עדיין שומעת רעש
למטה .אני לא קרובה יותר להבין איך אני מרגישה כלפיהם משהייתי
אתמול בלילה ,אבל אני לא יכולה להישאר בחדר הזה .אני מתגנבת
למטה ,שומעת מישהו מסתובב במטבח ,ניחוח של בייקון עולה
באפי.
אמא שלי מבשלת.
ג'ון ,לעומת זאת ,יושב על הספה שלו ומשחק באקדח .הוא לא
מסית את מבטו מהנשק כשהוא מברך אותי" .בוקר טוב".
אין שום דבר טוב בבוקר הזה .השמיים בוכים ומשהו בי גוסס.
אני מתיישבת בכורסה באלם ,לא מביטה בג'ון.
"אין לך משהו לומר ,ילדה?"
אין לי מה להגיד לו.
אימי שומעת את קולו ויוצאת מהמטבח" .אה ,בוקר טוב ,מתוקה".
"בוקר".
עדיין אין בו שום דבר טוב.
היום חולף בערפל של בלבול .אני אוכלת ארוחת בוקר ,מרצה
את אמא שלי כשהיא מרעיפה עליי את תשומת ליבה ,עונה על חלק
משאלותיה ,ומנסה להעמיד פנים שג'ון לא שם.
אני חושבת על נאז.
וחושבת עליו.
וחושבת עליו עוד קצת.
