Page 339 - 16222
P. 339
מפלצת בעיניו ׀ 339
אני חושבת עליו עד שראשי מתחיל להלום שוב ,ואני מרגישה
כאילו ליבי מרוסק.
"אני הולכת לישון ",אני ממלמלת וקמה .אמא שלי מבשלת את
ארוחת הערב ומנסה לעצור אותי ,אבל אני אומרת לה שאני לא רעבה
ועושה את דרכי אל המדרגות.
היא מבשלת לזניה .ג'ון ביקש .אני תוהה אם מישהו מהם זוכר שזה
מה שהם אכלו באותו לילה גורלי .הם מתנהגים כאילו הכול בסדר,
כאילו אנחנו משפחה מאושרת שאוכלת ארוחות ערב יחד ומנהלת
שיחות נורמליות.
היקום צוחק עליי.
אני נכנסת למיטה ועוצמת את עיניי בחוזקה ,מקווה שהשינה
תיקח אותי הרחק מהמציאות לזמן מה.
מקווה שבזמן שלא אהיה בהכרה ,אמצא תשובות.
משהו מעיר אותי משינה עמוקה כה בפתאומיות ,עד שאני לא יודעת
מה קורה .לשנייה ,אני שוכחת איפה אני ,החשכה שאופפת את החדר
סמיכה וכבדה ,חונקת את הכול.
טאק.
אני ממצמצת כמה פעמים ,מנסה להסתגל לִריק ,והשיער על
זרועותיי סומר בתגובה לרעש .אני שוכבת בלי לזוז ,מאמצת את
אוזניי .נראה שזה יכול להיות קילר ,או שאולי זה הדמיון שלי?
טאק.
אני שומעת אותו שוב .זה לא נשמע כמו הכלב .שריריי נקפצים.
הוא מתגבר ,מתקרב ,מרוסן ושיטתי.
טאק.
המשמעות מכה בי כמו סטירה בפרצוף .צעדים.
טאח.
