Page 48 - 16222
P. 48
48׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
במהירות ,נחפז למלא אחר בקשתו של נאז .מרתק לראות איך אנשים
מגיבים אליו ,אף שבו בזמן זה מרתיע .יש משהו שהגבר הזה רוצה
ולא יכול לקבל?
"איך עשית את זה?" אני שואלת" .באמת".
"הרגע אמרתי לך".
"התקשרת מראש? לא ראיתי אותך מתקשר".
"התקשרתי לפני שאספתי אותך".
אני מנידה בראשי" .אבל לא ידעת לאן אני רוצה ללכת".
"לא?" הוא מרים גבות בשאלה" .אמרתי לך ,קאריסה .אני קורא
אנשים .יש לך נטייה לשחות עם הזרם ולראות לאן נושבת הרוח ,אז
בחרתי לך יעד ראוי".
אני המומה .הוא מרים את התפריט שלו ,מתרכז בו ונשען בכיסא
בנינוחות .אני לא ממש יודעת משהו על הגבר הזה ,אבל דומה שהוא
מכיר אותי כפי שאף אחד מעולם לא הכיר אותי ,צופה מה אעשה עוד
לפני שאני עושה משהו.
המלצר חוזר עם בקבוק שמפניה ומנסה למלא את הכוסות שלנו,
אבל נאז לוקח ממנו את הבקבוק ומתעקש למזוג את המשקה בעצמו.
אני בוחרת ברגע הזה להרים את התפריט שלי ,מעיפה בו מבט ,ובטני
מתכווצת כשאני עוברת על רשימת המאכלים.
אני לא יודעת מה המשמעות של חצי מהשיט הזה.
אני עדיין מסתכלת עליו כשהמלצר חוזר בפעם השנייה ,נכון
לרשום את ההזמנה שלנו .נאז מביט בי מעברו השני של השולחן,
שפתיו מתעוותות בשעשוע .הוא לוקח את התפריט מתוך ידי ומוסר
אותו למלצר עם התפריט שלו" .ניקח את תפריט הטעימות ,זה
הכול".
"שלו ושלה?"
"לא ",הוא אומר" .לא אכפת לי איזה מהם ,רק תדאג שלא יהיו
הבדלים במנות .אני מעדיף שהשף לא ידע אילו מהן שלי".
המלצר מהנהן ונעלם ואני בוחנת את נאז בסקרנות" .למה אתה לא
רוצה שהשף ידע אילו מנות שלך?"
