Page 44 - 16222
P. 44
44׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אחר משהו ללבוש ,מסירה חולצות מקולבים ,מצמידה אותן לגופי מול
המראה וזורקת אותן הצידה .אני עוברת במהירות על כל מה שיש לי,
מבלגנת את הצד שלי של החדר בתוך פחות מחמש דקות עד שהבלגן
של מלודי מתגמד בהשוואה.
אני עוברת מהארון שלי לארון של מלודי ,נושמת עמוק וצוללת
פנימה .הבגדים שלה אופנתיים יותר משלי ,חושפניים יותר...
מאפיינים אותה יותר ,וממש לא אותי .אני מסתכלת על הבגדים
התלויים בארון ואז סורקת את המגירות שלה ,מחליפה בגדים כמה
פעמים עד שאני מתפשרת על שמלת סריג שחורה וארוכת־שרוולים
שאני דולה מירכתי הארון.
היא תאלץ להתאים ,מפני שנשארו לי רק חמש־עשרה דקות .אני
מפזרת את שיערי ומעבירה בו את אצבעותיי .הוא גלי מפני שהיה
אסוף כל היום ,אבל אין לי איך להחליק אותו .אני מורחת קצת גלוס
על השפתיים ושכבה של מסקרה ,ובקושי נשאר לי זמן להשפריץ על
עצמי בושם לפני שאני נועלת את המגפיים שלי.
אני מתיישבת על המיטה ,מעיפה מבט בשעון ומתח גואה בי .כבר
נגמר לי הזמן.
אני יוצאת במהירות ,יורדת במעלית ורצה החוצה ,ועד שאני פונה
לעבר החניון אני כבר מתנשפת .צעדיי מאטים ,אני מהססת ועוצרת
כשמבטי נופל על המרצדס השחורה והמבריקה שמשתהה שם.
משהו בי נוסק ,פרפרים ממריאים ,כאילו זה עתה התוודעו
לכנפיהם בפעם הראשונה .כפות רגליי זזות שוב כשדלת הנהג נפתחת
ונאז יוצא מהרכב .הוא לובש חליפה נוספת ,שחורה לגמרי עם עניבה
אדומה כדם ,ועיניי נמשכות לצבע שבולט על החזה הרחב שלו.
נאז ניגש לצד הנוסע ופותח את הדלת בשבילי.
אז הסיפורים נכונים.
לאביר מהחלומות אכן יש נימוסים.
אני מחייכת אליו ,מנסה להשתלט על עצמי כשאני מתיישבת
ברכב ,נושמת עמוק כשהוא מקיף את המכונית ומתיישב בחזרה
במקומו .הוא מהסס ,ידו נחה על מוט ההילוכים ,ומבטו עובר עליי.
