Page 40 - 16222
P. 40
40׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אבל זה לא הכול.
אני לא יכולה לנסוע.
"אמרתי לך שאין לי דרכון".
"ואני אמרתי לך שאנחנו יכולות לנסוע לפלורידה במקום".
"ואני אמרתי לך שאני לא מוכנה שתשני את התוכניות שלך
בגללי ",אני אומרת" .אז תיסעי ,תעשי חיים .אני אסתובב פה ,אולי
אקבץ קצת נדבות ,את יודעת ,ארוויח קצת כסף".
היא צוחקת ומתחילה לזרוק את הבגדים שלה לתוך המזוודה" .את
לא רוצה לנסוע לבקר את אמא שלך?"
"לא ,אני אראה אותה בעוד כמה שבועות בחג הפסחא".
מלודי מסיימת לארוז ,דוחסת יותר בגדים למזוודות שלה
משחשבתי שיש לה ,ואז ניגשת אליי ומתיישבת לידי על המיטה.
היא נאנחת עמוקות ,בתיאטרליות ,וכורכת את זרועותיה סביבי" .אני
אתגעגע אלייך ,קיסימי! אל תיהני יותר מדי בלעדיי".
אני צוחקת למשמע כינוי החיבה .היא שמעה את אימי קוראת לי
ככה פעם ואימצה את השם" .אני אשתדל .אבל זה עלול להיות קשה,
עם כל הריגושים שיש פה .את יודעת ...המסדרונות הריקים ,הכיתות
השוממות והספריות הסגורות".
"נשמע כמו גן עדן ",היא אומרת" .חבל שאני לא יכולה להישאר".
"כן ,ממש חבל .את תפסידי את כל הכיף".
מלודי מדביקה נשיקה שובבה ורטובה על לחיי ואז מארגנת את
חפציה ודוחפת כמה דברים לתיקים שלה ברגע האחרון .היא מוכנה
בדיוק כשהטלפון שלה מצלצל ומתריע שמכונית ממתינה למטה לצד
המדרכה לקחת אותה לשדה התעופה.
"אני אתקשר אלייך כל יום ",היא אומרת" .כל שעה".
"בבקשה אל תעשי את זה ",אני עונה" .אמא שלי כבר עושה את זה".
היא צוחקת בצאתה מהחדר ,גוררת את המזוודות שלה מאחוריה.
למען האמת ,אני בכלל לא מצפה ממנה להתקשר.
לאחר שהיא הולכת והדלת נסגרת מאחוריה ,אני משליכה את
הספר שלי הצידה ונשכבת על המיטה.
