Page 37 - 16222
P. 37
מפלצת בעיניו ׀ 37
מופיעות על פניה ואני יודעת שבערך בעוד עשרים שניות אני אהיה
תחת חקירה.
"אמא ,אני חייבת לסגור ",אני אומרת ,מפני שאני לא רוצה
להמשיך בשיחה כשמלודי תשאל אותי שאלות" .אני אתקשר אלייך
מאוחר יותר ,אוקיי?"
"אוקיי ",היא אומרת ,ומהססת כאילו היא לא רוצה לנתק" .אני
אוהבת אותך ,קאריסה".
"גם אני".
אני מנתקת ,והאצבע שלי עוד תלויה מעל למסך כשהסכר נפרץ
והשאלות מתחילות לזרום" .מה קרה לך? לאן נעלמת? איפה היית?
למה לא התקשרת? ולמה לעזאזל את עדיין לובשת את זה?"
אני מגלגלת את עיניי ומתיישבת .הראש שלי עדיין כואב ,על אף
חופן הכדורים שבלעתי כשהגעתי אל החדר .כבר היה לי הנגאובר
בעבר ,אבל זה לא סתם הנגאובר .זה ערפל שאני לא מצליחה להתנער
ממנו.
"את קודם ",אני אומרת" .מה קרה לך בטימבר'ז?"
"פגשתי מישהו .תורך".
מלודי מביטה בי ,ממתינה לתגובה כלשהי בזמן שאני מנסה לסדר
את מחשבותיי ולהחליט מה לספר לה.
"גם אני ",אני עונה" .גם אני פגשתי מישהו".
עיניה נפערות" .באמת? מי?"
"סתם מישהו ",אני אומרת ,ולא מאמינה למילים כשהן יוצאות
מפי .אין לי כל ספק שנאז הוא לא סתם מישהו" .אז ,עזבת עם
הסמרטוט בחליפת הטיסה או מה?"
היא בוחנת אותי בדממה לרגע ,כמו מתחבטת אם ללחוץ עליי
לספר לה עוד ,אבל לשמחתי היא מוותרת" .כן .קוראים לו פאט או
פיט או משהו ,אני לא זוכרת .אולי פרקר? התמזמזנו ואז איבדנו את
ההכרה".
"גם אני ",אני אומרת שוב" .חוץ מההתמזמזות".
"אז חזרת הביתה עם מישהו ו ...איבדת את ההכרה?"
