Page 46 - 16222
P. 46
46׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"זה כל כך ברור?"
"אני יודע לקרוא אנשים .זה חלק גדול מהעניין".
"איזה עניין?"
"העבודה שלי".
"במה אתה עובד?"
"קצת מכל דבר ",הוא עונה" .אני פרילנסר".
אני מסתכלת עליו .הוא בכלל לא ענה על השאלה שלי.
הוא מעיף בי מבט בשנית ,ונראה שהבלבול ניכר על פניי ...או
שהוא פשוט עד כדי כך טוב בקריאת אנשים ...מפני שהוא בוחר
להרחיב בנושא.
"נגיד שחברה צריכה שמשהו ייעשה ...למשל ,הם מצמצמים
וצריכים לפטר אנשים .יש חברות שבוחרות להביא מישהו חיצוני
לעשות את זה ,כדי שהן לא יצטרכו לעשות את העבודה המלוכלכת
בעצמן .הן מעדיפות שהידיים שלהן יישארו נקיות .אז הן שוכרות
קבלן חיצוני ,מומחה ,שיעשה את זה בשבילן".
"ומה המומחיות שלך?"
"התמודדות עם אנשים ",הוא אומר" .איתור פריטים".
ברגע שהוא אומר את זה ,אני נזכרת בכיתה של סנטינו והמילים
ששמעתי באותו אחר צוהריים' .אני יודע בשביל מה באת'.
"מה רצית מהמרצה שלי לפילוסופיה?"
הפתעה אמיתית מבזיקה על פניו והוא מוחה אותה באותה מהירות
שבה הופיעה .הוא לא עונה ,אלא רק מנענע את ראשו וממשיך
להתרכז בכביש" .אני לא יכול לדבר על העבודה שלי".
מקובל עליי.
הוא לוקח אותי למסעדה ליד סנטרל פארק ,מהסוג שצריך להזמין
אליו מקומות שבועות מראש .מעולם לא הייתי בה — אני לא חושבת
שאפילו מלודי הייתה בה ,האווירה בה עשירה מדי אפילו יחסית
להעדפות היוקרתיות שלה — אבל שמעתי עליה .נאז מעביר את הרכב
לשירות החניה ואני יוצאת ,מביטה סביב בחשש ומרגישה שהלבוש
שלי פשוט מדי ,למרות השמלה.
