Page 6 - 16222
P. 6
6׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אני רוצה לשפוך דלק על גופי ולהצית את עצמי באש ,להינמס
בלהבות רק כדי לברוח מהרגשות האלה ,אבל אני יודעת שאין טעם.
אפילו כערמת אפר ,לעולם לא אצליח להימלט ממנו .הוא תופעת
טבע .הרוח תישא אותי בחזרה ישירות אליו.
האוויר כבד ,כאילו הוא מלא בעשן שחור משחור ,או שאולי
הריאות שלי פשוט נוקשות ,מתוחות כמו כל שריר אחר בגופי .אני
רוצה לצרוח .אני רוצה להתרחק ממנו.
אני רוצה לנוס על נפשי.
אבל אני לא עושה זאת ,מפני שאני יודעת שאם אעשה את זה ,הוא
פשוט יתפוס אותי.
הוא עשה זאת בעבר.
הוא יעשה זאת שוב.
אני ממשיכה לעצום את עיניי כשאצבעו מטיילת שוב במעלה גבי,
מנסה לעצור את עצמי מלהרגיש אותה .היא לא קיימת ,אני אומרת
לעצמי .אני ישנה .הוא ישן .זה לא אלא חלום .או סיוט ,בעצם?
הוא לא באמת נוגע בי.
אלא שהוא כן ...אני יודעת שהוא כן .כל תא בוגדני בגופי מתעורר
לחיים תחת מגעו ,כל קצה עצב ניצת כמו חוט חשמל .אם זה לא
אמיתי ,שום דבר לא אמיתי.
אני כמעט תוהה אם זה עדיף.
אצבעו מגיעה לעורפי ושוב עוצרת ,הפעם לזמן ארוך יותר .חמש,
עשר ,חמש־עשרה ...אני סופרת את השניות בראשי ,ממתינה לצעד
הבא שלו ,מנסה לחשוב לטווח הארוך ,כאילו זה משחק שחמט ואני
יכולה לתכנן מתקפת־נגד.
עצם המחשבה חסרת תועלת .הוא כבר לכד את המלך שלי .שח־
מט.
אצבעו שוב נעה לאורך עמוד השדרה שלי ,מגיעה עד לאמצע
וסוטה מנתיבה .היא חוקרת את שאר הגב שלי ,נעה לכל עבר ,מציירת
צורות ויוצרת תבניות על עורי החם כאילו אני בד קנבס חי והוא אמן.
הסקרנות משתלטת עליי בניגוד לשיקול דעתי ,ואני תוהה מה הוא
