Page 8 - 16222
P. 8
פרק 1
"אוף ,די כבר ".הספר שמולי נסגר ברעש כה חזק עד שכל השולחן
רעד" .אני לא יכולה לסבול את זה יותר .אני פורשת".
אני לא מרימה מבט ,עיניי סורקות קטע מהטקסט ,מתקשות לקלוט
את המילים .עברתי עליו תריסר פעמים ,הייתי צמודה לספר בימים
האחרונים ,כאילו המידע איכשהו יחלחל לתוכי באוסמוזה.
"זה פשוט מסובך מדי ",הקול ממשיך וקוטע את מעט הריכוז
שנאבקתי לשמר" .חצי מזה בכלל לא הגיוני".
אני מעלעלת בספר וממלמלת" ,לפעמים השאלות מסובכות
והתשובות פשוטות".
"מי אמר את זה? פלוטו? אני אומרת לך ,קאריסה ,החרא הזה
בכלל לא בספר שלי!"
דבריה מסיטים את תשומת ליבי מהעבודה .אני מעיפה מבט
מעבר לשולחן העגול הקטן ,אל החברה שלי ,מלודי קרמייקל ,כשהיא
מנדנדת את כיסא העץ על רגליו האחוריות בתסכול" .את מתכוונת
לאפלטון ,לא לפלוטו".
היא מנופפת בידה בביטול ,ומעוותת את פרצופה כאומרת 'אוי,
למי זה פאקינג מזיז בכלל'" .מה ההבדל ביניהם?"
"הראשון פילוסוף והשני כלב מצויר".
אם היא לא מסוגלת לזכור את זה היא תיכשל במבחן ,שאמור
להיערך בעוד ,אה ...שלושים דקות.
"נו ,טוב ,אני נוטה להאמין שהכלב הדפוק הזה נשמע יותר הגיוני
