Page 13 - 16222
P. 13
מפלצת בעיניו ׀ 13
אני מרימה את מבטי ופוגשת בעיניו הקטנות והחומות ,שצופות בי
מבעד לזוג משקפיים עבים .אף על פי שאני יושבת בשורה האחרונה
בכיתה של כמעט מאה סטודנטים ,אני מבינה שהוא מדבר ישירות
אליי — קאריסה ריד.
אוי ,שיט" .אדוני?"
"תסלקי אותו עכשיו ",הוא מזהיר" ,לפני שאקח אותו".
הוא לא צריך לחזור על דבריו .אני מרפה מייד ,והמכשיר נשמט
מידי ונופל לעבר תיק הגב שלי בלי שאני קוטעת את קשר העין איתו.
הוא מהנהן בנוקשות ,מרוצה מהיענותי ,ומפנה את מבטו כדי להכריז
על תום הבחינה.
ברגע שהדפים נאספים אני מזנקת על רגליי ,מרימה את התיק
וממהרת לעבר היציאה הקרובה.
מלודי מחכה לי במסדרון ,הבעת פניה חלולה ,כאילו לא נותר בה
דבר לומר לי .זה מדהים אותי ,איך המרדף אחר חוכמה נוטה לרוקן
אנשים לגמרי.
"איך הלך לך?" אני שואלת.
"בערך כמו שהלך לדנטה עם ברנדט".
"ביאטריס".
היא מנופפת לעברי בידה" .בדיוק ,הנה התשובה שלך".
אנחנו גוררות רגליים אל מחוץ לבניין ,אל אחר צוהריים שטוף
שמש במנהטן .הבעת פניה של מלודי משתנה ברגע שאנחנו יוצאות,
המבט ההמום נעלם מפניה ,והיא עוברת הלאה.
אני מעריצה את יכולתה לנער הכול מעליה.
היא מטה את ראשה לאחור ,עוצמת את עיניה ומחייכת ,טובלת
באור השמש החמים" .אני צריכה משקה .אנחנו יוצאות לטימבר'ז
הלילה?"
אני מעקמת את אפי .מלודי פוקחת את עיניה ומבחינה בהבעת
פניי.
"נו ,באמת!" היא אומרת" .יהיה מהמם".
"כאילו ,לגמרי ",אני לועגת לה" .בא לי להקיא מהמקום הזה".
