Page 11 - 16222
P. 11
מפלצת בעיניו ׀ 11
אני מעבירה את מבטי על בית הקפה ,מנסה לנקות את מחשבותיי
כשאני מרימה את השוקו־מנטה שלי .הוא עדיין חמים ,אף על פי
שהוא עמד פה מעל לשעה בלי שיתייחסו אליו.
"רק את ,קאריסה ",אומרה מלודי ומנענעת את ראשה" .אנחנו
זוכים ל־ 20מעלות חריגות בחודש מרץ ,ואת עדיין מזמינה שוקו חם
ולובשת צעיף ,לכל הרוחות".
אני מושכת בכתפיי ,לוגמת מהמשקה שלי ומתענגת על טעם
השוקולד העשיר והקרמי .בדרך כלל אני נטמעת בקהל בתלבושת
הרגילה שלי ,סקיני ג'ינס וסוודרים ומגפיים גבוהים .זאת לא אשמתי
שפתאום חמים וכל שאר האנשים מתנהגים כאילו זה קיץ ואנחנו
בקריביים.
התוכנית של מלודי ,ככל הנראה ,היא לבדוק כמה מעט היא
יכולה ללבוש בלי להיעצר על התערטלות בציבור .כרגע היא הולכת
במכנסונים קצרצרים וחולצת בטן .אני מרגישה מגונה רק מלהביט
בה.
"מה הבעיה עם הצעיף שלי?" אני שואלת ,ומעבירה את ידי על
הבד הרך .זה הצעיף האהוב עליי.
"כולו ורוד ומפוספס וצעיפי ".היא מנופפת לעברי בידה בביטול
ומעווה את פרצופה" .אני די בטוחה שעל זה דיבר אריסטו כשאמר
'כמה נורא לדעת כשידע לא עוזר' ,כי אני יודעת שאי אפשר לעזור
לצעיף הזה".
אני פורצת בצחוק כה חזק עד שהוא מפריע לאנשים שמנסים
לעבוד לידינו .אני שולחת לכיוונם מבט מתנצל ומתקנת את מלודי.
"סופוקלס אמר את זה".
או משהו דומה לזה ,בכל אופןָ .מה ּנ ֹוָר ָאה היא ַ ּד ַעתְ ,ו ַלׁ ָּשְוא ל ֹו
ַל ּי ֹו ֵד ַע*...
"את בטוחה?"
"לגמרי".
* אדיפוס המלך — תרגום :שאול טשרניחובסקי.
