Page 16 - 16222
P. 16
16׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
הדממה המתוחה נמשכת עד שהטלפון שלי מפסיק לרטוט ,השיחה
מתנתקת.
"אני אחזור בשביל זה ",אומר הגבר כעבור רגע.
"אני יודע ".קולו של סנטינו כה שקט עד שאני בקושי שומעת
אותו" .אני יודע שתחזור".
החדר שוב נמלא קול צעדים ,והם בדרכם אליי .אני מסתובבת
בבהלה ,מנסה לא להרעיש כשאני רצה במסדרון הארוך ,פונה לכיוון
המסדרון הבא ועוצרת .אני נשענת על הקיר ,חושבת לרגע ,ואז
מתכופפת כדי לחטט בתיק שלי בהיסח דעת ,מעמידה פני עסוקה.
אני שומעת אותו כשהוא צועד לאורך המסדרון לעברי ,לעבר דלתות
הכניסה ,ליבי הולם בחזי למשמע צעדיו המחושבים.
הוא פונה לכיוון המסדרון בנינוחות ,עובר לידי .מבטי פונה
לכיוונו ,ננעץ בנעליים השחורות והמבריקות שלו ,בטני מתהפכת
כשהן מאטות ,כשהן נעצרות לידי.
"זה שלך?"
אני מרימה את עיניי ,זוכה למבט חטוף ראשון בפניו .לעזאזל ,לא
לזה ציפיתי ,ובכל זאת זה כל מה שאי פעם קיוויתי לראות בבן אדם
כה מרשים .הוא מבוגר ממני — שלושים ,לפחות ,אולי אפילו קרוב
לארבעים — אבל העור שלו נראה זוהר וצעיר .לסתו מכוסה זיפים
עדינים ,כאילו לא טרח להתגלח בימים האחרונים .שיערו החום לא
קצר ,אבל גם לא ארוך ,סבך תלתלים סוררים שהוחלקו לאחור על
ראשו .או שהוא עמל עליו במשך זמן רב ,או שהוא יצא מהמיטה
במצב הזה.
בכל אופן ,זה מרשים אותי.
אף על פי שאולי ,שייתכן (אף שאני מקווה שלא) שהוא ממש
מבוגר ממני ,אני מוכרחה להודות שהוא פשוט יפיפה .למעשה ,הוא
כל כך נאה עד שאני בקושי מצליחה שלא לבהות בו ,עיניי פוגשות את
עיניו הכחולות־בהירות לאחר שכבר הפשטתי אותו במבטי.
הוא מרים לעברי גבה .המחווה הייתה יכולה להיות קומית אלמלא
היא הייתה כל כך סקסית.
