Page 21 - 16222
P. 21
מפלצת בעיניו ׀ 21
אני חורצת לשון והיא צוחקת ,משלבת את זרועה בזרועי וגוררת
אותי פנימה .הבר מקושט בכל מיני מזכרות משנות השמונים,
פוסטרים של סרטים הוצמדו לקירות בזמן שמועדון ארוחת הבוקר
מתנגן בדממה על מסך טלוויזיה ענק.
אנחנו עושות את דרכנו לרחבת הריקודים ,שם הרמקולים
משמיעים שיר קצבי של ניו קידס און דה בלוק .אנחנו הולכות לאיבוד
באוקיינוס של צבע ,שיער מסולסל ומעילי עור ,מוקפות חיקויים של
נסיכות פופ ובחורים אומללים במשקפי שמש שחורים.
המוזיקה משתנה בזמן שאנחנו נכנסות לתוך הקהל כדי לרקוד.
מוואנילה אייס ועד אם סי האמר ,ממדונה ועד פויזן ,הבאס זורם
בעורקיי כמו דם ,מהול באדרנלין ,המילים מקיפות אותי ,בוקעות
בצרחות נלהבות מפי קהל סטודנטים להוטים־יתר־על־המידה־
שאומנם־לא־נולדו־בשנות־השמונים־אבל־למי־אכפת־הם־בכל־זאת־
מתים־על־זה .זה כמו לנסוע בזמן ,לחזור לעשור אחר ,להשאיר חותם
על רגע שמעולם לא זכינו לשהות בו.
מלודי קונה משקאות — משקה אחרי משקה אחרי משקה — על
חלקם היא משלמת; על אחרים משלמים בחורים במועדון בתקווה
שהלילה לא יסתיים בזה .אני לא בטוחה מאיפה רובם מגיעים ,או
אפילו מה יש בהם ,למען האמת ,אבל מה שבטוח הוא שלא שילמתי
עליהם ,אז לא אכפת לי.
אני גונבת לגימות כשאף אחד לא מסתכל ,זקוקה לזריקת האנרגיה
כשאני רוקדת בכל כוחי ,מסתחררת וקופצת ,צוחקת ומנסה שלא
ליפול כשהאלכוהול מחלחל לדמי.
אני מיוזעת ,כפות רגליי בוערות ,הנעליים צובטות את בהונותיי,
והחברה שלי נעלמה .בפעם האחרונה שראיתי אותה היא עשתה חיקוי
של מאווריק שיצא ישר מאהבה בשחקים ,שניהם נראו "צמודים
ובדרכם לאזור הסכנה" ,ממש כמו בשיר של קני לוגינס מאותו סרט.
אני עומדת במקום לרגע ,מתנשמת בכבדות ,מוחה את מצחי
המיוזע בגב כף ידי .הסימנים השחורים על ידי עדיין לא נמחקו,
אפילו לא נמרחו קצת ,אבל כבר מזמן ויתרתי על העמדת הפנים שאני
