Page 23 - 16222
P. 23
מפלצת בעיניו ׀ 23
אבל אני מרגישה רק עקצוץ קל במורד גווי ,תחושה מעורפלת בידיעה
שבעיר של כמעט שני מיליון אנשים ,הסיכוי שאי פעם אתקל בו
פעמיים שואפים לאפס ,לא כל שכן פעמיים באותו היום.
אולי זה הגורל.
ואולי אני בצרות...
הוא עומד שם ,מביט בתעודה המזהה שלי ,ואז עיניו התכולות
מתמקדות בי .אני קמה שוב ,מתנודדת ,ראשי סחרחר ,העולם סביבי
נע באיטיות .קשה לי לחשוב בבהירות ,האלכוהול מתחיל להשפיע
עליי .הייתי שיכורה בעבר ,אבל זה ...זאת לא השכרות שאני רגילה
אליה .אני מסוחררת ,ומזיעה ,ואני מרגישה כאילו אני עומדת להקיא.
בבקשה אל תקיאי.
"זאת תמונה נוראית ",אני ממלמלת כשעיניו עוברות שוב ממני
לתעודה .הוא מסתכל עליה לרגע — רגע שנראה לי כמו נצח כשאני
מנסה שלא להתעלף על המדרכה — ומוסר לי אותה.
"התמונה בסדר גמור ,קאריסה".
אני לוקחת את התעודה כדי להחזיר אותה למקום ,ותחושת בהלה
סוף סוף עולה בי" .איך אתה —?" אני מנידה בראשי ,התנועה מגבירה
את הסחרחורת עוד יותר .לשנייה הכול נהיה שחור ,ולרגע אני מפחדת
שהאור לא יחזור שוב" .איך אתה יודע את השם שלי?"
קולי נשמע כמו קרקור צרוד ,ואם כי הראייה שלי מטושטשת ,אני
רואה את המצח שלו מתקמט בבלבול" .הוא מופיע ברישיון שלך".
אה .אני מתכוונת לומר את המילה בקול ,אבל משום מה אני
כבר לא מצליחה להפעיל את שפתיי .אני ממצמצת שוב ושוב ,מנסה
לנשום עמוק ,אבל אין טעם .שום כמות של אוויר כבר לא תשאיר אותי
למעלה אם אני צונחת .הברכיים שלי כושלות ,הכול דוהה ונעלם.
בום.
