Page 82 - 16222
P. 82
82׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"אדום ",אני לוחשת ,וזרועותיי מתכסות צמרמורות.
חיוכו מתפוגג למשמע המילה" .אל תגידי אותה אם את לא
מתכוונת אליה .אם את רק רוצה שארפה ,שאאט ,שאהיה עדין יותר
איתך ,תגידי צהוב .כמו ברמזור .הבנת?"
אני מהנהנת ,ליבי פועם בחוזקה .אני לא מפחדת ,אבל הוא בהחלט
עורר בי מידה מסוימת של לחץ .הוא באמת נתן לי מילות ביטחון.
"אתה לא מתכוון ,זאת אומרת ,להכות אותי ,נכון?"
"לא ",הוא אומר מייד ,בתקיפות" .אני אף פעם לא אכה אותך.
ולעולם לא אכאיב לך ,אלא אם תרצי שאכאיב לך".
אני לא מסוגלת לתאר לעצמי שאי פעם ארצה בזה ,אבל הכאב
בין ירכיי ,הזיכרון מהכאב שהסב לי מוקדם יותר ,כשהוא היה בתוכי,
מעביר צמרמורת במורד גבי.
"הן רק לכל מקרה שלא יבוא ",הוא אומר" .במקרה שאהיה פרוע
מדי ,במקרה שאאבד שליטה ואת תרצי להפסיק .ליתר ביטחון,
אוקיי?"
"אוקיי ",אני ממלמלת ושולחת את ידי אל הרוכסן שלו .אני
מתחילה למשוך אותו כשהוא אוחז שוב בידי וצוחק כשהוא מתרחק
ממני.
"לא הלילה ",הוא אומר וממשיך לאחוז בידי" .אני צריך ללכת".
מצחי מתקמט" .אתה הולך?"
"כן ",הוא אומר" .אני חייב לעבוד".
מבטי עובר אל השעון המעורר .אחת בלילה" .עכשיו?"
"כן ",הוא אומר שוב ,ואז מרים את ידי ומנשק אותה בעדינות .הוא
מנשק את שפתיי בחטף מייד לאחר מכן ,ואז מרפה ממני ונפנה ללכת.
הוא לא מוסיף מילה.
אני מסתכלת עליו ,צופה בו בתדהמה כשהוא יוצא ונעלם.
