Page 85 - 16222
P. 85
מפלצת בעיניו ׀ 85
אני דפוקה.
"היית צריכה לבקר השבוע ",היא אומרת" .יכולנו לבלות קצת
זמן יחד".
"אני יודעת ...אבל אני אראה אותך בקרוב".
"אני מחכה בקוצר רוח ",היא אומרת" .בכל מקרה ,אני צריכה
לזוז .אני אתקשר אלייך מאוחר יותר ,אוקיי?"
אנחנו מנתקות .אני זורקת את הנייד על המיטה ,מחכה שהוא
יצלצל שוב.
הוא לא מצלצל.
בסופו של דבר אני יורדת לקומה התחתונה ,לוקחת משהו לאכול
מחדר האוכל כל עוד הוא פתוח .המבחר דל ,כמה סטודנטים מרושלים
מסתובבים ליד הבניין .השמש עוד זורחת כשאני חוזרת לקומה שלי.
אני פותחת את ספר הפילוסופיה ,מנסה להתקדם בחומר ,אבל בסוף
נרדמת עם הספר על החזה.
אני מתעוררת כעבור זמן מה מרעש .החדר אפוף עלטה ,זוהר רך
עוטף את שולחן העבודה שלי שלצד המיטה .הנייד שלי .אני מושיטה
את ידי ,מרימה אותו ומביטה במסך כשהוא מצלצל.
נאז.
אני עונה בהיסוס" .הלו?"
"נראית יפיפייה היום".
בלי שלום .בלי ברכה כלשהי .אני בהלם .יפיפייה? מאיפה זה
הגיע?
עיניי יורדות ובוחנות את גופי .לא נראה לי שהחלפתי את הפיג'מה
הישנה והמרופטת כבר יומיים" .איך אתה יודע?"
"ראיתי אותך".
הבטן שלי מתהפכת .הוא ראה אותי? "איפה?"
"בחלומות שלי".
ברגע שהוא אומר את זה ,חיוך מאיר את פניי" .אתה מנסה לשגע
אותי?"
"לא ,אני מנסה לשגל אותך".
