Page 89 - 16222
P. 89
מפלצת בעיניו ׀ 89
היא מצחקקת בעליצות ומשליכה את עצמה על המיטה ,תשומת
ליבה מרוכזת בטלפון שלה כשהיא עונה לו .עיניי עוברות משותפתי
אל הטלפון שלי ,שעודנו נח בדממה על השולחן לידי.
אני מעדיפה שיקראו לי יפיפייה על פני סקסית.
"אושר".
סנטינו עומד מול הכיתה ובידו מצביעון העץ החביב עליו .הוא
ארוך ,ועבה ,כנראה גדול יותר מסנטינו עצמו ,עם קצה מתכת חד
כפגיון.
נראה לי שהוא מפצה על משהו.
הוא מכה בלוח הגדול במצביעון ,שנוחת על מילה שכתובה
באותיות גדולות .אושר .אני מקשיבה לשיעור בחצי אוזן ,מחשבותיי
נודדות ,מלודי יושבת ברפיון בכיסא שלידי ומשרבטת בשולי המחברת
שלה .אני מעיפה לעברה מבט ומגלגלת את עיניי כשאני רואה שהיא
מציירת לבבות סביב שמו של פול.
"מי רוצה לספר לי מה זה אושר בעיניו?" שואל סנטינו וסורק את
הכיתה במבטו בחיפוש אחר מתנדבים.
כמה ידיים מתרוממות מייד ,אלה הילדים הטובים שהיו מציעים
לצחצח את נעליו של המרצה אילו היה רומז שהן מלוכלכות,
ולאחריהם מצטרפים כמה מתנדבים מהוססים .התשובות הן מה
שאפשר לצפות מהחבורה הזאת ,הרבה בולשיט אידיאליסטי עם
קמצוץ של חומריות .בחור שיושב בצד השני של הכיתה צועק משהו
וולגרי ,והכיתה מצחקקת כשסנטינו מכוון אליו את המצביעון שלו
במורת רוח.
"לצאת מהשיעור הדפוק הזה ".מסננת מלודי בלחש" .זה האושר
שלי".
"בהחלט ",אני ממלמלת" .זאת השעה הכי ארוכה בחיים שלי".
