Page 91 - 16222
P. 91
מפלצת בעיניו ׀ 91
שבעיניו אושר הוא שולחן ,כיסא ,קערת פירות וכינור .די ברור שכל
אחד מגדיר את המושג אחרת ...אלה מאיתנו שמסוגלים להגדיר
אותו ,בכל אופן".
אני שוקעת בכיסא במבוכה ומלודי רוכנת לעברי ולוחשת,
"בבקשה תגידי לי שלא ציטטת את ד"ר סוס עוד פעם".
"זה היה וולט דיסני ",אני ממלמלת בקול שקט ככל האפשר ,אבל
מהאופן שמבטו של סנטינו שוב מזנק אליי ,אני חושדת שהוא יודע
שדיברתי.
השיעור מסתיים כעבור כמה דקות .אני קמה מהכיסא ,וסנטינו
צועק" ,עבודה בת שני עמודים שחוקרת את רעיון האושר האמיתי עד
יום חמישי! אני אסיים לבדוק את מבחני האמצע שלכם עד אז".
אנחות נשמעות בכיתה כשאנחנו עושות את דרכנו אל הדלת.
מלודי צועדת לצידי ונאנחת בעצמה כשהיא מרימה את תיק הגב שלה
על כתפה" .לא יכולת להיות נורמלית ולהגיד אורגזמות ,הא?"
אני צוחקת ומנידה בראשי .לא יכולתי לומר זאת ,אבל לא הייתי
מכחישה שזה נכון .עצם המילה מעוררת בתוכי עקצוץ עמוק ומזכירה
לי איך נאז גרם לי להתפתל בעונג כשגמרתי למענו.
זה היה אושר ,ללא ספק.
זה היה גן עדן.
אני יכולה לכתוב את הרומן האמריקאי הקלאסי הבא רק על
החוויה הזאת.
"את מכירה אותי ",אני אומרת" .אני אוהבת לגוון".
"כן ,טוב ,כדאי לך להיזהר ",היא אומרת" .את יודעת שהוא נדלק
מלענות סטודנטים ,זה כמו משחק מקדים בשבילו ,ואם תמשיכי ,את
עוד עלולה להידפק".
נראה לי שזה היה הכיוון מאז היום הראשון שנכנסתי לכיתה שלו.
הוא עבר על רשימת השמות ,בפעם הראשונה והאחרונה ,פנה לכל
אחד מאיתנו באופן אישי .מלודי טענה שזאת טקטיקת הפחדה...
אין דבר מפחיד יותר מלשמוע את השטן אומר את שמך .באותו יום
הוא הגיע לשמי והיסס ,חיפש אותי .אל התלמידים האחרים הוא בסך
