Page 96 - 16222
P. 96

‫‪  96‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫"זאת הייתה הפתעה נחמדה‪ ".‬אני מסתכלת עליהם‪ ,‬ניצבים על‬
                    ‫השולחן‪" .‬התחלתי לחשוב שאולי שכחת ממני‪".‬‬
                                          ‫"למה שתחשבי ככה?"‬

              ‫"לא שמעתי ממך‪ ",‬אני אומרת‪" .‬לא ראיתי אותך‪".‬‬
‫"זה לא כי לא זכרתי אותך‪ ",‬הוא אומר‪" .‬הייתי עסוק בעבודה‪,‬‬
‫אבל חשבתי עלייך‪ .‬ואת יכולה לראות אותי מתי שרק תרצי‪ ,‬קאריסה‪.‬‬

                               ‫מתי שרק תרצי‪ .‬רק תגידי ואני שלך‪".‬‬
                                          ‫"הלילה?" אני לוחשת‪.‬‬

‫"מה דעתך על עכשיו?" הוא מציע‪" .‬אני יכול להיות אצלך תוך‬
                                                              ‫שעה‪".‬‬

‫מבטי מייד נוחת על מלודי שעדיין ישנה עמוק במיטתה‪" .‬אתה‬
                                               ‫יכול בעוד שעתיים?"‬

               ‫"מה שתרצי‪ ",‬הוא אומר‪" .‬נתראה בעוד שעתיים‪".‬‬
‫הוא מנתק ואני מניחה את הטלפון בצד וגם הפעם איני מצליחה‬
‫לכבוש את חיוכי‪ .‬הוא הולך ונבנה בתוכי עד שאני מרגישה כאילו אני‬
‫עומדת להתפוצץ‪ .‬אני צווחת ללא קול‪ ,‬מזנקת ממיטתי וקופצת את‬
‫אגרופיי‪ ,‬אני לא מסוגלת להכיל את ההרגשה‪ .‬אני מקפצת ומעבירה‬
‫את מבטי על החדר בהתרגשות‪ ,‬לוקחת את החלוק שלי וטסה לחדר‬

                  ‫האמבטיה תוך שאני נזהרת שלא להעיר את מלודי‪.‬‬
‫אני מתקלחת‪ ,‬מתקרצפת‪ ,‬מתגלחת‪ ,‬והלחץ עולה בי‪ .‬ההתרגשות‬
‫שאני חשה מגבירה את רמת המתח‪ .‬אני נשארת מתחת לזרם המים‬
‫החמים עד שקצות אצבעותיי מתקמטות‪ .‬כשאני יוצאת‪ ,‬אני מתמרחת‬
‫בקרם גוף עד שכל סנטימטר מגופי חלק כמשי ומדיף ניחוח עדין‪.‬‬
‫אני חוזרת לחדר לבושה בחלוק‪ ,‬מגבת על ראשי‪ ,‬ומוצאת את מלודי‬

                  ‫יושבת על מיטתה‪ ,‬ערה שוב‪ ,‬ומחטטת בתיק שלה‪.‬‬
‫"הי‪ ",‬היא אומרת בלי להביט בי‪" .‬פול התקשר‪ ,‬הוא רוצה להיפגש‪.‬‬

                           ‫השיעורים הבאים שלנו בכיתות צמודות‪".‬‬
                                                       ‫"באמת?"‬

‫"כן‪ ,‬נכון שזה צירוף מקרים מעניין?" היא אומרת בחיוך‪" .‬אז‬
                ‫אנחנו נלך לשיעור יחד ונצא לארוחת ערב אחר כך‪".‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101