Page 99 - 16222
P. 99
מפלצת בעיניו ׀ 99
ישן .הוא נראה כמו כל מבנה אחר באזור ,אבל אנשים עומדים מולו
ומצטופפים על הספסלים ,משוחחים זה עם זה וממתינים.
נאז מחנה את הרכב בצד השני של הכביש ,ממש ליד המדרכה,
מתחת לעץ .אני מסתכלת על המקום ,מבחינה בשלט קטן שמעיד על
כך שזאת פיצרייה .לא ציפיתי למשהו מהודר ,אבל זה ...זה לא נראה
כמו מקום שנאז פוקד תכופות.
אך הוא מפתיע אותי .הוא עוזר לי לצאת מהרכב ,מניח את ידו
על גבי ומוביל אותי לצידו השני של הכביש ,אל הפיצרייה .ככל
שאנחנו מתקרבים מתחוור לי ,שהאנשים שיושבים בחוץ מחכים
לשולחנות ,אבל נאז מתעלם מהעובדה הזאת כשאני מציינת אותה
בפניו.
הוא נכנס ,עוצר ומביט סביב .המקום עמוס ,מלא בלקוחות.
המסעדה שונה לגמרי מבפנים ,יהלום נסתר בשכונה מפוקפקת .לא
מהודרת ,אבל לא החורבה שדמיינתי כשהסתכלתי עליה מהעבר השני
של הרחוב.
כעבור שניות ספורות ,כבר מבחינים בנאז .גבר שצועד לידינו
מעיף מבט לכיוונינו ,נראה מופתע ומאט" .ויטאלה".
נאז מהנהן.
"אתה צריך שולחן?"
עוד הנהון.
"עוד רגע אחד ,ידידי".
אני נדהמת .מובילים אותנו אל המסעדה עוד לפני שאני מספיקה
לומר משהו לגבי זה .אנחנו מגיעים אל שולחן קטן שזה עתה התפנה,
עומדים שם לרגע כשהם ממהרים לנקות את האזור ,ונאז מושך את
הכיסא שלי לאחור .אני מתיישבת ובוחנת אותו בסקרנות כשהוא
מתיישב מולי.
הוא מרים את התפריט ,מתרכז בו ,אבל זווית פיו עולה בחיוך
מסופק והגומה שלו מבזיקה לעברי .מעולם לא ראיתי מישהו כה
מרוצה מעצמו.
למה זה מדליק אותי כל כך?
