Page 104 - 16222
P. 104
104׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
די מספרים .זה אולם קולנוע שמולו רהיטים מכוסים כריות .חלל
ביתי ומזמין.
עיניי עוברות בין חלקי החדר .אני מרגישה כאילו זה עתה זכיתי
להצצה לנשמתו של נאז.
והיא הרבה יותר מורכבת משציפיתי.
אני ניגשת למערכת הבידור ובוחנת את שמות הסרטים .את חלקם
אני מזהה ,אבל על רובם לא שמעתי מעולם .יש לו הרבה סרטים זרים,
הרבה סרטים בשחור־לבן ,עם כמה סרטי קאלט קלאסיים פה ושם .לא
סרטי הפעולה שהייתי מצפה לראות ,אין פה מת לחיות או נשק קטלני,
שליחות קטלנית או רמבו .אין לו גם סרטים רומנטיים כלשהם.
וכולם מסודרים על פי הא'־ב' .מוזר.
אני מייד מסתקרנת לגבי הספרים שלו ,תוהה מה גבר כמוהו קורא,
כשאני שומעת את קול צעדיו מאחוריי והוא נכנס לחדר העבודה.
אני מסתובבת אליו בדיוק כשהוא משחרר את עניבתו ומסיר אותה,
זורק אותה על שולחן הצד שליד ספת העור השחורה .הז'קט שלו כבר
איננו ,החולצה שלו כבר לא תחובה במכנסיו ,הוא יחף .הוא פותח את
שני הכפתורים העליונים בחולצתו ,עובר להתיר את חפתיו ומרים את
השרוולים מעל למרפקים.
אלוהים ,הוא נראה סקסי ,הוא עדיין לבוש בהידור אבל הוא לא
מגולח או מסודר .הופעתו החיצונית פרועה ,אך זה לא מפר את
שלוותו הפנימית.
"מצאת משהו?" הוא שואל כשהוא מתקרב אליי.
אני חוזרת להביט בסרטים ונאנחת" .אין לך אישה יפה?"
"לא ".אני שומעת את החיוך בקולו" .לצערי ,לא".
אני עוברת על שמות הסרטים שוב כשהוא נעמד מאחוריי ,כורך
את זרועו סביב מותניי ומושך אותי לאחור ,לעומתו .אני נרגעת למגעו,
אוחזת בזרועו כשהוא מתכופף ומנשק את צווארי .עיניי נעצמות,
שפתיו רכות וחמות על עורי ומעבירות עקצוצים במורד גבי.
"פשוט תבחרי משהו ",הוא לוחש" .לא נראה לי שנתרכז בו ממש,
בכל מקרה".
