Page 95 - 16222
P. 95
מפלצת בעיניו ׀ 95
"את שוכחת את הלילה הראשון ",הוא אומר" .אבל זה לא מפתיע,
הרי לא היית בהכרה".
"אבל אנחנו לא "...אני מנמיכה את קולי עוד יותר..." .אתה יודע".
הוא נאנח שוב ,בקול ,הפעם לא מעייפות .אלא מתסכול" .לא
שלחתי לך פרחים כי שכבת איתי ,קאריסה .אל תמעיטי בערכך
ותחשבי שזה כל מה שאת שווה בעיניי .שלחתי אותם מפני שאני
אסיר תודה".
"על מה אתה אסיר תודה?"
"עלייך".
"תודה ",אני אומרת" .אז ,איך הסגרתי את העובדה שאני אוהבת
פרחים? לבשתי חולצה פרחונית ,או שהיה לי ריח של ורדים באחד
הימים?"
הוא צוחק" .לא ,הפעם זה היה רק ניחוש .רוב הנשים אוהבות
פרחים".
"אני כנראה אוהבת אותם יותר מרוב הנשים ",אני אומרת" .אמא
שלי מתפרנסת מגידול פרחים".
"מה את אומרת?" נשמע שהוא מתעניין באמת .ישנן הרבה תכונות
שמושכות אותי בגבר ,אבל גבר שבאמת מקשיב נמצא כבר בליגה
אחרת לחלוטין.
"כן ,אז יש לי חיבה מיוחדת אליהם ,אני מניחה .הם גורמים לי
להתגעגע קצת הביתה".
"ואיפה הבית ,באמת? סניף הדואר בסירקיוז?"
אני צוחקת ומזיזה את ספר הפילוסופיה כדי שאוכל לשכב" .קרוב.
הבית ...טוב ,אני לא יודעת .עברנו ממקום למקום כשגדלתי ,אז אין
מקום מסוים שאני חושבת עליו כבית .אלא אנשים .או ,לפחות ,אישה
אחת".
"אמא שלך ",הוא מנחש" .בעלת חנות הפרחים".
"כן".
"אני אצטרך לזכור את זה ",הוא אומר" .אני שמח שאת אוהבת
פרחים".
