Page 93 - 16222
P. 93
מפלצת בעיניו ׀ 93
תריסר על כל ל—ילנהאזשבילית איתי.
אני המומה .ממשיכה לבהות בכרטיס לרגע ,ומבטי שוב חוזר אל
הוורדים .האישה מאחורי הדלפק בוחנת אותי בחשש ,כאילו היא
מפחדת שארים את האגרטל ואזרוק אותו על ראשה .אני ממלמלת
תודה ועוזבת עם האגרטל.
הוא כבד יותר משציפיתי.
אני לוקחת את הוורדים למעלה ,מבולבלת ,מחייכת בנימוס
כשמישהי מעירה עליהם במעלית .כשאני מגיעה אל החדר ,מלודי
עומדת מול המיטה שלה ובידיה שמלת סריג שחורה ומוכרת" .הי ,את
יודעת מה קרה —?"
היא לא מסיימת את השאלה ,אבל אני יודעת מה היא רוצה לדעת.
הרסתי אותה .בעצם ,נאז הרס אותה .הלחיים שלי מאדימות .שיט.
עיניה מחפשות את עיניי ,והיא נדרכת כשהיא רואה את הפרחים
הראוותניים שבידיי" .שיט ,יום ההולדת שלך עדיין לא הגיע ,נכון?
בבקשה תגידי לי שלא שכחתי את יום ההולדת שלך".
"לא ",אני לוחשת ומזיזה דברים מדרכי כדי לפנות מקום ולהניח
אותם על השולחן ליד המיטה שלי" .זאת רק מתנה".
מלודי מביטה בי כלא מאמינה ,שומטת את השמלה על ערימה של
בגדים מלוכלכים ושוכחת ממנה" .היתרון בזה שלאמא שלך יש חנות
פרחים ,הא?"
אני מושכת בכתפי באופן בלתי־מחייב.
אני לא מתקנת אותה.
אני חברה נוראית.
עיניה חוזרות אל הפרחים שעל השולחן ,והיא שותקת לרגע .אני
ממתינה שתשאל אותי עוד שאלות ,אבל היא לא עושה זאת ,ושפתיה
מתעקלות בחיוך" .כלבה בת מזל".
אני צוחקת .בת מזל? אולי.
