Page 87 - 16222
P. 87
מפלצת בעיניו ׀ 87
"את נראית רעננה ",אני מציינת .למעשה ,היא נראית שונה ,אור
השמש גרם לה להיראות זוהרת .גוון השיער שלה גובל בפלטינה
לאחר שקרני השמש הלבינו אותו ,ועורה השתזף והתכהה.
מדהים כמה אפשר להשתנות בשבוע.
"רעננה?" היא נשכבת על הצד שלה ומביטה בי" .אני מרגישה
כאילו הרביצו לי!"
"ובאמת הרביצו לך?"
זאת שאלה הגיונית ,במקרה של מלודי ,והיא עונה בחיוך ערמומי.
"ליידי לא מספרת".
אני צוחקת ,סוגרת את הספר ומניחה אותו בצד" .אם ככה טוב
שאת לא ליידי".
מלודי מוציאה לי לשון ומתחילה לספר על הטיול שלה .חשבתי
שארגיש צביטה של קנאה כשאשמע על כל ההרפתקאות שלה ,אבל
אני בעיקר משועשעת .מפני ששום דבר שהיא אומרת ,לא משנה עד
כמה אקזוטי ,לא משתווה לכמה שאצלי ארוטי.
שחית עם דולפינים? צללת? השתזפת בלי חזייה בחוף יפיפה? אני
אכלתי במסעדה המפוארת ביותר בעיר ,שתיתי שמפניה באלף דולר,
וגבר חלומותיי זיין אותי מכל הכיוונים.
אני צריכה לספר לה .היא חברה שלי ,אולי החברה הכי טובה שלי,
כנראה החברה היחידה שלי ...אני צריכה לספר לה עליו .היא תמיד
מספרת לי על מעלליה ,ורק לעיתים נדירות יש לי מה לחלוק איתה
בתמורה.
אני הולכת לספר לה.
כן.
אני אעשה את זה.
"אז ,מה את עשית השבוע?" היא שואלת בקלות ראש.
אבל לא כרגע.
אולי מאוחר יותר.
"את יודעת ,קצת מכל דבר ".הרבה מכל דבר.
היא מעקמת את האף בתגובה לתשובתי העלובה וממשיכה
