Page 23 - 23322
P. 23
אהבה בנסיבות מחמירות
הסתכלתי על השעון :השעה הייתה שלוש לפנות בוקר .אף אחד לא
ישן לצדי .ירדתי למטה ,בעלי לא היה בסלון ,גם לא בחדר העבודה.
התקשרתי אליו שוב ללא הועיל .בצר לי חייגתי לתיאטרון ,אולי
מישהו יענה .נעניתי בהודעה שפירטה את שעות הפעילות .בשלוש
בלילה התיאטרון אינו פעיל ,ממש מפתיע .אין לי עם מי לדבר ,אין
מושיע.
לא ידעתי אם אני אמורה לכעוס או לדאוג .ליתר ביטחון כעסתי
ודאגתי לסירוגין .אולי קרה לו משהו? אולי הייתה לו תאונה והוא
מחוסר הכרה? אולי הוא באיזה חדר מיון? אילו היה קורה משהו,
היו מגיעים אליי דרך לוחית הרישוי של הרכב ,היום הכול נמצא
במחשבים .שום חדר מיון .גברה בי ההכרה :הבעל שלי לא זקוק
לאחות רחמנייה ,רק לאחות חרמנייה!
זה לא שהוא איבד את התיאבון המיני .שיערתי שהוא עדיין רעב
למגעָ .ר ָעב מבחירה ,אבל גם רעב מבחירה הוא רעב .אם אני מצאתי
את עצמי מפלרטטת עם טכנאי הסאונד באולפן ,שבעצמו התפלא
לקבל פתאום יחס אוהד מהרגיל ,גם בעלי ודאי מחפש נחמה .יש
בתיאטרון מספיק נפשות אבודות ,שחקניות ראשיות שקיבלו סירוב
באודישן ,שחקניות משנה ,מלבישות ומאפרות ,שנמאס להן להתחבא
מאחורי הקלעים — חסרות נשים שרק מחכות למילה טובה? ללטיפה?
לא יכולתי להתקשר לאף אחד באמצע הלילה .להתקשר להוריי
לא בא בחשבון .הם יסלחו לבעלי רק אם נפצע אנושות .חברותיי נמו
לצד בעליהן ,לא היה טעם להפריע את שנתן .סיפרתי להן על הבעיות
בנישואים ,אבל לא על הבעיות במיטה .לא נחשבתי סלבריטאית ,ובכל
זאת ,שמי היה מוכר ,לפחות בברנז'ה ,ופחדתי שהשמועה תצא .גם
חברות טובות מתקשות לעתים לשמור על סודות עסיסיים .די בכך
שיחלקו את תדהמתן עם אחת מחברותיהן ,בשביל שהידיעה תגיע
לאוזניים לא רצויות.
היה עליי להעביר את הזמן מורט העצבים לבדי .הזמן יודע לעצבן:
דווקא כשרוצים שיחלוף ,הוא מתמהמה ,יש לו זמן .יכולתי לקחת
23