Page 26 - 23322
P. 26

‫תמי שמש קריץ‬

‫כאורח בביתו‪ .‬אשתו השתלטנית קובעת מה כן‪ ,‬מה לא‪ .‬הבן שלה נפל‬
                                                ‫בפח‪ ,‬אשתו היא פח!‬

‫בהתחלה עוד ניסיתי לשאת חן בעיני חמותי‪ ,‬ועם הזמן הבנתי‬
‫שאין טעם‪ ,‬שום אישה לא תהיה מספיק טובה בשביל הבן שלה‪ .‬אביו‬
‫דווקא חיבב אותי‪" ,‬איזו כלה יפה יש לך‪ ",‬התפעל ביום כלולותינו‪,‬‬
‫משפט שרק הגביר את העוינות של חמותי כלפיי‪ .‬גם היא הייתה‬
‫פעם אישה יפה‪ ,‬אבל את זה הבעל שלה‪ ,‬חמי‪ ,‬מזמן שכח‪ .‬כשאבא‬
‫של בעלי נפטר‪ ,‬חמותי נעשתה בודדה וממורמרת‪ .‬מסתם כלה לא‬
‫אידיאלית הפכתי לסדין אדום‪ ,‬הסיבה בגללה היא שקלה לנשל את‬
‫בנה מהירושה‪ ,‬ובלבד שלא תגיע בטעות לידיה החמדניות של אשתו‪.‬‬
‫באופן מוזר‪ ,‬או שלא‪ ,‬בעלי דווקא מצא דמיון ביני לאמו‪ .‬בעיניו היינו‬

                  ‫שתי נשים קטנות ממדים‪ ,‬שעושות יותר מדי גלים‪.‬‬
               ‫"התקשרתי אליך‪ ,‬הטלפון לא היה זמין‪ ",‬הקשיתי‪.‬‬
           ‫"כן‪ ,‬הסוללה נגמרה‪ ,‬ראיתי את זה רק בבוקר‪ ",‬השיב‪.‬‬

                                           ‫"דאגתי לך‪ ",‬שיקרתי‪.‬‬
‫"מצטער‪ ,‬הייתי מותש‪ ",‬אמר‪" ,‬אני עולה להתקלח‪ ,‬מחכים לי‬

                                                         ‫בתיאטרון‪".‬‬
‫כשיצא מהבית‪ ,‬נשמתי לרווחה‪ .‬ודאות מחורבנת עדיפה על חוסר‬
‫ודאות‪ .‬כזכור‪ ,‬עוד לפני כן המצב בינינו לא היה מזהיר‪ ,‬העדפתי‬
‫לחשוב שדבר לא השתנה‪ .‬בעלי בסך הכול היה אצל אימא שלו‪ ,‬הכול‬
‫בסדר‪ .‬טוב‪ ,‬לא הכול‪ ,‬אבל שיהיה‪ .‬שמתי את הסלולר על שקט והלכתי‬
‫להשלים שעות שינה‪ .‬כשהקצתי בשתיים־עשרה בצהריים‪ ,‬ראיתי‬
‫שיחות שלא נענו מהבוס‪ ,‬המעביד שלי‪ ,‬מנהל התחנה‪ .‬ידעתי שבשביל‬
‫להחמיא לי על השידור לא היה טורח להתקשר כמה פעמים‪ .‬לחצתי‬

                 ‫בבהילות על מקש החיוג‪ ,‬וכבר הבנתי שאני בצרות‪.‬‬

                                ‫‪26‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31