Page 26 - 23322
P. 26
תמי שמש קריץ
כאורח בביתו .אשתו השתלטנית קובעת מה כן ,מה לא .הבן שלה נפל
בפח ,אשתו היא פח!
בהתחלה עוד ניסיתי לשאת חן בעיני חמותי ,ועם הזמן הבנתי
שאין טעם ,שום אישה לא תהיה מספיק טובה בשביל הבן שלה .אביו
דווקא חיבב אותי" ,איזו כלה יפה יש לך ",התפעל ביום כלולותינו,
משפט שרק הגביר את העוינות של חמותי כלפיי .גם היא הייתה
פעם אישה יפה ,אבל את זה הבעל שלה ,חמי ,מזמן שכח .כשאבא
של בעלי נפטר ,חמותי נעשתה בודדה וממורמרת .מסתם כלה לא
אידיאלית הפכתי לסדין אדום ,הסיבה בגללה היא שקלה לנשל את
בנה מהירושה ,ובלבד שלא תגיע בטעות לידיה החמדניות של אשתו.
באופן מוזר ,או שלא ,בעלי דווקא מצא דמיון ביני לאמו .בעיניו היינו
שתי נשים קטנות ממדים ,שעושות יותר מדי גלים.
"התקשרתי אליך ,הטלפון לא היה זמין ",הקשיתי.
"כן ,הסוללה נגמרה ,ראיתי את זה רק בבוקר ",השיב.
"דאגתי לך ",שיקרתי.
"מצטער ,הייתי מותש ",אמר" ,אני עולה להתקלח ,מחכים לי
בתיאטרון".
כשיצא מהבית ,נשמתי לרווחה .ודאות מחורבנת עדיפה על חוסר
ודאות .כזכור ,עוד לפני כן המצב בינינו לא היה מזהיר ,העדפתי
לחשוב שדבר לא השתנה .בעלי בסך הכול היה אצל אימא שלו ,הכול
בסדר .טוב ,לא הכול ,אבל שיהיה .שמתי את הסלולר על שקט והלכתי
להשלים שעות שינה .כשהקצתי בשתיים־עשרה בצהריים ,ראיתי
שיחות שלא נענו מהבוס ,המעביד שלי ,מנהל התחנה .ידעתי שבשביל
להחמיא לי על השידור לא היה טורח להתקשר כמה פעמים .לחצתי
בבהילות על מקש החיוג ,וכבר הבנתי שאני בצרות.
26