Page 241 - 23322
P. 241

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫פשוט אין להם‪ ,‬אז הם משלמים רק למי שמאיים עליהם‪ .‬בשוק האפור‪,‬‬
‫שגם שם ברוך היה חייב כספים‪ ,‬מכירים את השיטה‪ .‬עכשיו‪ :‬אנשים‬
‫נורמליים שמים משהו בצד כדי להיערך להוצאות לא צפויות‪ ,‬אלא‬
‫שלברוך לא היה בצד שום מזומן ליום מעונן‪ .‬אם יש משהו שלמדתי‬
‫במחיצת ברוך‪ ,‬זה שמחסור בכסף נדבק כמו כינים שמטילות ביצים‬
‫ומתרבות‪ .‬הן לא הורגות‪ ,‬רק מגרדות‪ ,‬מזכירות את קיומן‪" .‬אבא‪ ,‬יש‬
‫לך כסף לתת לי?" הייתה בתו הקטנה שואלת אותו לפעמים ונענית‬
‫בשלילה‪ .‬תזכורות מביכות מעין אלה היו עניין שבשגרה‪ :‬צ'ק שחזר‪,‬‬
‫אשראי מוגבל‪ ,‬הזכירו לברוך השכם והערב את מצבו הרעוע‪ .‬כשהיה‬
‫צעיר לא הוטרד מכך שכקיבוצניק לשעבר אין לו גב כלכלי‪ ,‬אבל כעת‬
‫הרגיש נטוש בעולם‪ ,‬מין תחושת יתמות‪ ,‬שלא הייתה קשורה לעובדה‬
‫שהוריו הלכו לעולמם‪ .‬כשהוריו היו בחיים‪ ,‬אחיו‪ ,‬שהתגוררו בחו"ל‪,‬‬
‫הגיעו לביקורי מולדת‪ ,‬אבל כעת הקשר שלו עמם התרופף‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫גם אילו ידעו את עומק הבור שאליו נקלע‪ ,‬לא היה בידם לסייע לו‬

                                                             ‫כספית‪.‬‬
‫אחת לזמן־מה היה ברוך שוקע בהרהורים איך הגיע למצב הזה‬
‫ואם עשה נכון כשנטש את ענף המסעדנות‪ .‬כשהחל לעסוק בשיפוצים‪,‬‬
‫חשב שמדובר בענף מכניס יותר‪ ,‬אלא שהתברר שלרצות לקוחות‬
‫בביתם קשה אף יותר מאשר להשביע את רעבונם במסעדה‪ .‬לפעמים‬
‫חזר פצוע‪ ,‬לפעמים סתם עייף עד מוות‪ ,‬וכחולה המתלוצץ עם רופאיו‪,‬‬
‫זרק הערות על המצב‪" .‬לשקוע בייאוש עדיף מתחת לפוך‪ ,‬על ספסל‬
‫ברחוב זה לא כזה נוח‪ ",‬הפטיר בהגיע מועד תשלום שכר הדירה‪" .‬טוב‬
‫שזה מצחיק אותך‪ ",‬חייכתי‪" .‬אני בטח אזרוק איזו בדיחה גם כשהחבל‬

                         ‫יהיה תלוי על צווארי‪ ",‬הוא מילמל בייאוש‪.‬‬
‫עד שיגיע למנוחת עולמים‪ ,‬ברוך פיזר את קסמו האישי‪ ,‬הנכס‬
‫היחיד שנותר ברשותו‪ .‬גבר שמקסים ומצחיק אותך‪ ,‬מצדיק את‬
‫השהייה במחיצתו‪ ,‬לא? נו טוב‪ ,‬תשוקה גורמת לאישה לצחקק ללא‬
‫סיבה‪ .‬הרי גם בעלי היה מצחיק אותי‪ ,‬ובכל זאת זנחתי אותו‪ ,‬כך‬
‫שמקור משיכתי לברוך נותר עלום‪ .‬לתשוקה יש היגיון משלה‪ ,‬אין לי‬

                                ‫‪241‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246