Page 243 - 23322
P. 243

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫אלא גם רגשית‪ .‬ושוב‪ ,‬אלה לא היו הדברים הגדולים‪ ,‬כי אם דווקא‬
‫דברים אוויליים שהוא עשה סתם משום שהורגל לא לדפוק חשבון‪.‬‬
‫אז הוא לא ענה מיד להודעה‪ ,‬מה כבר קרה? רודנותה של הזמינות‬
‫האין־סופית בעידן הנוכחי הוציאה את ברוך מהדעת‪ :‬לפעמים בא לו‬
‫להיעלם‪ ,‬לא לענות לאף אחד ושימות העולם‪ .‬להודעותיי הוא דווקא‬
‫נהג להשיב בזמן‪ ,‬וכבר ידעתי שאם התעכב הייתה לו סיבה טובה‪.‬‬
‫למעט בשבת ההיא שבה תשובתו התאחרה והתאחרה‪ ,‬והתאחרה‪...‬‬

   ‫טוב גם באותה השבת הייתה לו סיבה‪ ,‬אבל הפעם לא סיבה טובה‪.‬‬
‫הודעתי סומנה בכחול‪ ,‬וזה אמר שנקראה‪ ,‬אז למה הוא לא מגיב?‬
‫תחילה חשבתי שאולי התעורר והמשיך לישון‪ ,‬אבל ככל שהזמן נקף‪,‬‬
‫זה נהיה פחות מובן‪ .‬בשבתות תיאמנו את לוח הזמנים‪ ,‬כך שהיעדר‬
‫התגובה להודעתי היה מחשיד‪ .‬באותו שלב כבר הייתי עם ברוך‬
‫שנתיים ומחצה‪ ,‬אולי יותר‪ ,‬אלא שנותרתי דרוכה כבראשונה‪ .‬למה?‬
‫ראשית‪ ,‬משום שבכל מה שקשור לניהול רומן מחוץ לנישואים הייתי‬
‫קצת סתומה‪ .‬איכשהו גם אחרי הרבה זמן‪ ,‬בהיותי עמוק בתוכו‪ ,‬לא‬
‫לגמרי הבנתי למה אני אמורה לצפות‪ .‬מאהב הוא לא בן זוג רגיל‪ ,‬לא‬
‫ידעתי בדיוק מה כן‪ ,‬מה לא‪ ,‬זה לא כזה ברור! ושנית‪ ,‬משום שהמאהב‬
‫שלי היה ברוך‪ .‬מי אם לא הוא ידאג להשאיר אותי דרוכה? לנצל את‬
‫בורותי הברוכה? לא בזדון‪ ,‬חלילה‪ ,‬הוא פשוט היטיב לקרוא את‬
‫המפה‪ .‬ברוך המשופשף זיהה את מבוכתי מעצם ניהול הרומן בעודי‬
‫נשואה‪ .‬מבוכה לא רק בפני אנשים אחרים‪ ,‬אלא גם כלפיו‪ :‬מה מותר‬
‫לי לדרוש ממנו ומה לא‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הוא קלט שמטבעי אני לא אחת‬
‫שחושבת שמגיע לה‪ ,‬לא איזו פרימדונה תובענית‪ .‬הוא ידע שאקח‬
‫רק את מה שייתן‪ ,‬ושאחזיר אף יותר‪ .‬במובן זה התאמתי לו בול‪:‬‬
‫לברוך נראה אך טבעי שירצו בקרבתו‪ ,‬שיפנקו אותו‪ ,‬שיאהבו אותו‪,‬‬
‫איך אפשר שלא? הוא מנת השף‪ ,‬המנה הטובה בתפריט‪ .‬סוג של‬
‫ביטחון עצמי‪ ,‬שנקבע אי־שם בינקות‪ .‬אולי זו הבכורות‪ ,‬אולי משהו‬
‫אחר‪ ,‬איזו תמצית סודית שלא ניתנת לערעור‪ .‬נקל להבין למה אישה‬
‫כמוני‪ ,‬עם ביטחון עצמי לא מזהיר‪ ,‬נמשכה לביטחון עצמי גורף‬

                                ‫‪243‬‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248