Page 246 - 23322
P. 246

‫תמי שמש קריץ‬

‫לחכות לטלפון ממישהו שהלך לאירוע בלעדיי? אז נכון שבשלב הזה‬
‫כבר הייתי אמורה להיות קצת פחות מאוהבת וקצת יותר חושבת‪,‬‬
‫אבל זה נכון לרומן רגיל‪ ,‬והרומן שלי עם ברוך היה הכול חוץ מרגיל‪.‬‬
‫הוא גרוש‪ ,‬אני לא‪ .‬הוא יכול להכיר לי את החברים המשותפים שלו‬
‫ושל אשתו לשעבר‪ ,‬את ילדיו‪ ,‬אני ממש לא יכולה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬בבתים‬
‫נפרדים שלב המאוהבות לעתים מתארך‪ ,‬וכשמוסיפים לזה את ייסורי‬
‫המצפון שהיו לי מכל הכיוונים‪ ,‬אז בכלל‪ .‬כל מה שרציתי באותם‬

              ‫הרגעים היה שברוך יתקשר‪ ,‬לדעת שלא נשכחתי מלבו‪.‬‬
‫ובכן‪ :‬לא זו בלבד שברוך לא התקשר מהאירוע‪ ,‬הוא לא התקשר‬
‫אליי גם בצאתו ממנו‪ .‬העניין כולו הדיף ריח רע‪ ,‬ובבוא הערב פחד‬
‫הנטישה שלי הלך והתעצם‪ .‬אבישג ועדי‪ ,‬החברים שהיו בעדי‪ ,‬היו‬
‫באותו זמן בחו"ל‪ ,‬ובשובם לפנות ערב באותה השבת אבישג כתבה‬
‫בפורום המשותף שלנו איתם ועם דפי וגיא שהזולה פתוחה לקהל‪.‬‬
‫לא הגבתי כי לא ידעתי מה לענות‪ ,‬וברוך לא הגיב כי‪ ...‬אלוהים יודע‬
‫למה‪ .‬הדממה האלחוטית נראתה תמוהה גם לאבישג‪ ,‬ששאלה אותי‬
‫בערוץ הפרטי מה קורה‪" .‬נראה לי שברוך ישן"‪ ,‬עניתי‪" .‬אז בואי‬

                                    ‫לזולה‪ ,‬גם דפי פה"‪ ,‬היא השיבה‪.‬‬
‫החלטתי להרים את הכפפה ולנסוע אליהם בלעדיו‪ .‬לראשונה‬
‫הוזמנתי בנפרד‪ ,‬ובמצבי הרגיש זו הייתה נחמה‪ .‬בדרך לשם התלבטתי‬
‫אם לעבור קודם בדירה של ברוך‪ .‬הנחתי שהוא באמת ישן‪ ,‬ושכשאפתח‬
‫את הדלת‪ ,‬אוכל להירגע קלות‪ .‬לא מהעלבון כמו מהמחשבות הפרועות‬
‫שהבליחו למוחי‪ .‬הדמיון שלי השתולל‪ :‬בבוקרו של אותו היום חשבתי‬
‫שאולי קרה משהו עם האהובה מהתיכון‪ ,‬וכעת נבהלתי מהמחשבה‬
‫שאולי קרה משהו עם אשתו לשעבר‪ .‬התסריט שהגיתי היה כזה‪ :‬ברוך‬
‫שאל את גרושתו אם אני יכולה להצטרף‪ ,‬והיא בתגובה הדביקה לו‬
‫נשיקה עם הלשון‪ .‬החברים מסביב הריעו‪ ,‬אמרו שתמיד ידעו שבסוף‬
‫הם יחזרו‪ ,‬ובצאתם מהאירוע ברוך שאל‪" :‬אצלי או אצלך?" ואשתו‬
‫לשעבר ענתה‪" :‬אצלך‪ ,‬אצלך‪ ,‬הילדים עוד לא יודעים‪ ".‬החיים כסרט‪,‬‬

                                                      ‫טלנובלה זולה‪.‬‬

                                ‫‪246‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251