Page 242 - 23322
P. 242
תמי שמש קריץ
באמת מושג מה משך אותי כמגנט אל ברוך .אני רק יודעת שעל אף
מצבו הכלכלי העגום ,ברוך עדיין הצליח להפנט אותי.
אלא שגם במצבי ההיפנוטי לא העזתי ללכת אחרי ברוך עד הסוף.
ללכת אחריו היה ללכת למדבר ,וגם אישה כמוני ,שמעולם לא חיפשה
בעל עשיר ,לא ששה לחיות באוהל .עם כל הכבוד לתשוקה ,הייתי
חייבת לחשוב מחוץ לקופסה ,יותר נכון מחוץ למיטה .לחשוב איך
ייראו חיי לצד ברוך לעומת איך שהם נראו עם בעלי .חיי עם אדם לא
היו חיי פאר ,אבל הם איפשרו לי לחיות בנוחות .יחסית לנשים סביבי,
הסתפקתי במועט .יחסית ,יחסית ,ברור שיש נשים שבשבילן המועט
שלי נחשב המון ,ועדיין :רכבתי על אופניים ,התעמלתי במתקני
הכושר העירוניים חינם אין כסף ,קניתי בגדים בסכומים הגיוניים —
למעט בתקופות של השתוללויות הורמונליות ,השתמשתי בתכשירי
טיפוח זולים ,לא פינטזתי על חופשות סקי ולא על נסיעה ברכב ארבע
על ארבע .איך אמרה לי פעם מישהי שהתחתנה עם בעל עשיר?
"את לא ,high maintenance״ כאילו לא אישה עם רמת תחזוקה
גבוהה .שקלתי להיעלב ,אבל זו הייתה האמת :לא חייתי חיי פאר.
חיי פאר ראוותניים מעולם לא סינוורו אותי ,כך שלא בגלל היעדרם
נזהרתי מחציית הקו .מה שעצר אותי מהליכה עם ברוך לאבדון היה
סיטואציות קטנות ,זניחות כביכול .נסיעות שבמהלכן הוא היה מבקש
שאעצור בתחנת דלק לקנות לו סיגריות .אין לו שקל ,אז במחילה,
אם אני יכולה לקנות עבורו את החפיסה .דומה היה שברוך כבר מזמן
איבד את הבושה .שטויות ,אילו המצב היה הפוך והוא היה חי ברווחה,
הוא היה נותן לי בשמחה נדבה ,ועדיין הסיטואציה המביכה הבהירה
לי שאם אלך אחריו צעד נוסף ,אני עלולה להגיע לעוני מחפיר ,לחיות
בפחד מדיר שינה ,כאילו העולם כולו הוא מעלית שנתקעה.
או־קיי ,אין ודאות ,אנשים מתכננים ואלוהים צוחק ,אבל יש הבדל
בין אדם אחראי כמו בעלי ,שבכל מצב ידאג לעתודה ,ובין מישהו כמו
ברוך ,ששם הכול בעסק שנפל ושאיבד הכול ,כולל את הבושה .הסדק
הקטן ביותר גרם לי לתהות אם אוכל לסמוך על ברוך .לא רק כלכלית,
242