Page 251 - 23322

‫‪25‬‬

‫ליל כיפור הראשון לספירת ימי הרומן שלי עם ברוך ייזכר לדיראון‬
‫עולם כלילה הראשון שבו לא חזרתי לישון בביתי‪ .‬האיסור לנסוע‬
‫בכבישים שימש לי תירוץ עלוב‪ :‬הודעתי לאדם שאין לי כוח לפדל את‬
‫הדרך חזרה ושאשאר לישון בבית חבריי‪ .‬אדם ידע שהזולה של חבריי‬
‫נמצאת באחד הפרוורים‪ ,‬ושיערתי שהמרחק יישמע לו תירוץ סביר‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬חזרתי עם ברוך לדירתו‪ ,‬שבאמת הייתה באמצע הדרך‪ ,‬אבל זה‬
‫לא העניין‪ .‬העניין הוא שבאותה נקודה נמוגה השארית האחרונה של‬
‫מראית העין‪ .‬אם עד אז חזרתי הביתה רק כדי להתעורר במיטה הזוגית‬
‫עם אדם‪ ,‬ביום הכיפור ההוא העברתי את כל הלילה מחוץ לבית‪ .‬הלינה‬
‫עד הבוקר בדירת מאהבי הייתה עליית מדרגה משמעותית‪ ,‬אחת מני‬
‫רבות‪ .‬אחרי אותו לילה באו לילות נוספים שבהם נשארתי ללון בדירת‬
‫מאהבי עד הבוקר‪ ,‬אבל ימי הכיפור נותרו ימי הדגל שבהם ביליתי עם‬

‫ברוך מתחילת הצום עד תומו‪.‬‬
‫לפני הרומן שלי עם ברוך נהגנו אדם ואני לטייל עם הבנות בערבי‬
‫כיפור ברגל או באופניים‪ ,‬ומשגדלו כבר לא יצאנו איתן לרחובות‪.‬‬
‫אדם נשאר לרוב בבית בערבים אלה‪ ,‬ואני נהגתי לצאת לפגוש את‬
‫נויה בשכונתה בקרבת מקום מגוריי‪ .‬מרגע שהכרתי את ברוך‪ ,‬ויתרתי‬
‫על הפגישה עם נויה והרחקתי נדוד לזולה באחד הפרוורים‪ ,‬יופי‬
‫לי‪ .‬העיקר שהשארתי טרם צאתי סירים עם אוכל מבושל‪ ,‬בידיעה‬
‫שאיש מבני ביתי לא צם‪ .‬הבנות כבר ממילא העבירו את זמנן עם‬
‫חבריהן‪ ,‬ואדם הורגל להיות עם עצמו‪ .‬הזנחתי הפושעת אותו בערבים‬

‫‪251‬‬