Page 253 - 23322
P. 253

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫נראה שהלינה שלי מחוץ לבית אינה מזיזה לו‪ .‬דווקא בבנות חששתי‬
‫להיתקל בשובי בבקרים‪ ,‬ולמזלי‪ ,‬הדבר לא קרה‪ .‬החדר שלי ושל אדם‬
‫נמצא בקומה נפרדת‪ ,‬רוב הסיכויים שבנותיי לא עלו לשם באמצע‬
‫הלילה‪ .‬השליתי את עצמי שהלינה מחוץ לבית‪ ,‬בלילות הספורים‬
‫שבהם הרשיתי לעצמי לא לחזור לביתי‪ ,‬עוברת מתחת לרדאר שלהן‪.‬‬
‫בימי כיפור‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התקשיתי להסתיר מעיני בנותיי את הלינה‬
‫מחוץ לבית‪ ,‬ועל כן בכיפור השני למניין הרומן הודעתי להן מראש‬
‫שלא אחזור‪" .‬כנראה אשאר לישון בזולה‪ ",‬זרקתי לחלל בצאתי‪ .‬יעל‬
‫איחלה לי שאיהנה‪ ,‬נגה הינהנה לאשר ששמעה‪ .‬הבנות יישרו קו עם‬
‫ההתרחקות ביני לאביהן‪ .‬יעל משום שלא רצתה להדגיש את הקרע‪,‬‬
‫ונגה משום שרצתה שאעזוב אותה במנוחה‪ .‬מאז שבכורתי נישקה‬
‫את אחי‪ ,‬היא שמרה על מרחק ממני ומבני משפחתי‪ ,‬כך שהמרחק‬
‫שתפסתי מהבית וממנה התאים לה כמו מגפיים לקאובוי‪ .‬אם לאביה‬

  ‫לא מזיז שיש לי עיסוקים מפוקפקים אחרים‪ ,‬למה שהיא תתקומם?‬
‫טחנות הצדק כנראה באמת טוחנות לאט‪ ,‬כי רק בכיפור השלישי‬
‫קרה משהו שהעכיר את שמחתי‪ .‬יצאתי מהבית לפני תחילת הצום‪,‬‬
‫במכונית‪ ,‬לא באופניים כפי שעשיתי בימי כיפור הקודמים‪ .‬הפעם‬
‫התוכנית הייתה שנצעד ברגל מהדירה של ברוך לזולה‪ ,‬כי ברוך לא‬
‫הספיק לתקן את אופניו‪ .‬ידענו שההליכה תארך יותר זמן‪ ,‬אבל היה‬
‫לנו כל הזמן שבעולם‪ ,‬עבורנו יום כיפור היה חג האהבה‪ ,‬לא יום‬

                                                              ‫תענית‪.‬‬
‫פתחתי את דלת דירתו של ברוך במין ציפייה שירדו עליי מהתקרה‬
‫פתיתי קונפטי דמיוניים בליווי תרועת חצוצרה‪ ,‬אלא שעם היכנסי‬
‫קיבלה את פניי דממה‪ .‬ברוך ישן וכלל לא שמע אותי נכנסת‪ .‬שנ"צ‬
‫לפני ערב כיפור זה חובה! או־קיי‪ ,‬אצטרף אליו‪ ,‬גם לי לא תזיק‬
‫מנוחה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ .‬לפני בואי לדירתו הכנתי בבית אוכל ליומיים‪,‬‬
‫סידרתי‪ ,‬ארזתי תיק ליומיים‪ ,‬הייתי אמורה להיות עייפה‪ ,‬אלא‬
‫שנתקפתי מחשבות משונות‪ .‬למען האמת‪ ,‬הן לא היו כאלה משונות‪,‬‬
‫מה שהיה משונה הוא העובדה שהן עטו עליי כחיות טרף דווקא באותו‬

                                ‫‪253‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258