Page 257 - 23322
P. 257
אהבה בנסיבות מחמירות
הבנתי שהסוף קרב .הוצאתי מהתיק "רגיעון לילה" ,קמתי מהמיטה,
לקחתי כוס מים ובלעתי אותו .אני מותשת ,בסוף הכדור יעזור,
שיכנעתי את עצמי .אלוהים אדירים ,מה קורה לי? אני חייבת להירגע,
עוד מעט יעלה הבוקר ,הכול יסתדר .כעבור כשעה ,שנדמתה כנצח,
הצלחתי לשקוע בשינה ,וכשהקצתי הסתכלתי על השעון בסלולר:
השעה הייתה עשר ושלושים .האור שנכנס מבין חרכי התריסים הפיח
בי תקווה .ברוך הסתובב מצד לצד ,נראה שהחל להתעורר ,וכדי לוודא
שלא יחזור לישון ,חיבקתי אותו והתחלתי לדבר .אמרתי משהו על
הסדרה ,לא זוכרת מה ,רק שברוך קטע את דבריי" .מחר תלכי לרופא
ותביאי אישור שאת בסדר בראש ",אמר בחיוך" .אם הייתי בסדר
בראש ,נראה לך שהייתי איתך?" עניתי.
תשובתי הצליחה להצחיק את ברוך ,אבל לא אותי .לא ,באמת,
פעם חשבתי שאני אישה ממוצעת שהולכת בתלם ,אבל מאז שברוך
נכנס לחיי ,סטיתי למקומות שלא הייתי מעלה על דעתי :שקרים,
חיים כפולים ,גבולות מטושטשים בין טוב לרע" .אם יוצאים ,מגיעים
למקומות נפלאים" ,זה רק בספרי הילדים .ילדים ,גם בהגיעם למקומות
אפלים ,נותרים תמימים ,אולי לזה התכוון ד"ר סוס .אני כבר מזמן
איבדתי את התמימות ,נעשיתי אישה עכורה שדואגת רק לאושרה.
"לאן נעלמה ההתחשבות שלך ברגשותיהם של אחרים?" שאלה אותי
בזמנו חברתי הטובה יערה.
אחרי שברוך ואני קמנו מהמיטה ,הכנו ארוחת בוקר קלה ,שלאחריה
היינו אמורים לצאת לזולה" .קודם נראה את שני הפרקים שנשארו",
ברוך הציע" .או־קיי ",אמרתי .השעה הייתה שתים־עשרה בצהריים,
ובשעתיים הבאות צפינו בשני הפרקים .לא זוכרת מה היה סוף
הסדרה ,מן הסתם הרוצח נתפס" .לדעתי ,הגיע הזמן להכין את ארוחת
הצהריים ",אמר ברוך .הייתי רעבה ,זרמתי איתו ,אלא שאחרי האכילה
ברוך נעשה כבד ,וממש לא רצה לצאת לצעידה" .מה ,לא נעשה איזה
שנ"צ בקטנה?" שאל" ,ממילא בעוד כמה שעות הצום נגמר ,נצא
אליהם במכונית במוצאי כיפור ".הבנתי באותו הרגע שבכיפור הזה
257
