Page 255 - 23322
P. 255

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫הרגשתי שאני חייבת לקום‪ ,‬לברוח משם הביתה‪ ,‬אלא שכבר לא‬
‫ניתן לנסוע חזרה‪ .‬עוצר יום כיפור כבר החל‪ .‬קמתי מהמיטה‪ ,‬חיפשתי‬
‫דף ועט‪ ,‬לכתוב‪ ,‬זה בטח יעזור‪ .‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬אני לא יכולה לכתוב את‬
‫הדברים הנוראים שעולים במוחי‪ .‬עצם העלאתם על הכתב תהווה‬
‫הודאה בכך שאני מחפשת דרך מילוט‪ ,‬הדף ישמש כנגדי גם אם אקרע‬
‫אותו לחתיכות קטנות‪ .‬הסתובבתי בדירה אחוזת פניקה‪ ,‬חיכיתי שברוך‬
‫יתעורר‪ .‬איך הוא מצליח לישון‪ ,‬החיים שלו בזבל‪ ,‬למה הוא לא נתקף‬
‫חרדה? הזזתי כלים מהשיש לכיור‪ ,‬כמו הקולות שדיוויד עושה בבקרים‬
‫להזכיר את קיומה‪ .‬הרעשים העירו את ברוך‪" .‬למה את לא נחה קצת?"‬
‫שאל בפליאה‪" .‬לא יודעת‪ ,‬אני בחוסר שקט‪ ",‬אמרתי‪" .‬בואי לפה‪",‬‬
‫הרים קלות את השמיכה‪" .‬אני לא מסוגלת לשכב‪ ",‬אמרתי‪ .‬הוא קם‬
‫מהמיטה‪" .‬תני חיבוק‪ ",‬אמר ועטף אותי‪ .‬החיבוק שלו חימם את לבי‪,‬‬
‫אבל גופי נותר דרוך‪" .‬תכף אחזור לעצמי‪ ",‬אמרתי במבוכה‪" .‬שנכין‬
‫משהו קל לאכול?" ברוך הציע‪ .‬אולי ידע שפעילות תסיח את דעתי‪,‬‬
‫ואולי סתם היה רעב‪ .‬מה שזה לא היה‪ ,‬הכנת הארוחה הקלה מעט את‬
‫הלחץ שהייתי שרויה בו‪ .‬יפה‪ ,‬חשבתי‪ ,‬עוד מעט נצא לזולה‪ ,‬זה ודאי‬

                                  ‫ישכיח ממני את המחשבות הרעות‪.‬‬
‫לברוך היו תוכניות אחרות‪" .‬מחר‪ ,‬מחר נלך לזולה‪ ,‬היום נראה‬
‫סדרה שהורדתי מהמחשב במיוחד‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬וכבר ידעתי שאין טעם‬
‫שאתעקש‪ .‬ברוך אהב חברה‪ ,‬אבל כשלא היה לו חשק לבלות עם חברים‪,‬‬
‫לא היה עם מי לדבר‪ .‬לפחות הוא דאג מראש שיהיה במה לצפות‪ ,‬גם‬
‫זו לטובה‪ ,‬התנחמתי‪ .‬שמה של הסדרה היה "לכודים"‪ ,‬הייתי אמורה‬
‫להבין את הרמז‪ ,‬אבל התיישבתי כמו ילדה טובה לצפות בה‪ .‬העלילה‬
‫גוללה את קורותיה של עיירה באיסלנד‪ ,‬שבשל סופת שלגים נותקה‬
‫מהעולם‪ ,‬ובדיוק אז מתגלה בה גופה חסרת ראש וגפיים‪ .‬הרוצח נמצא‬
‫בין תושביה‪ ,‬אבל בשל הניתוק מהמשטרה הארצית המיומנת בפשעים‬
‫חמורים שכאלה‪ ,‬התקשתה המשטרה המקומית לעלות על עקבותיו‪.‬‬
‫נופיה המקפיאים של איסלנד התערבו עם אופיים המסוגר של אנשי‬
‫העיירה המבודדת‪ ,‬מה שלא בדיוק עזר לי להתגבר על תחושת המחנק‬

                                ‫‪255‬‬
   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260