Page 27 - b
P. 27

‫פרק יט | "וושנל ונמעללי"‬

                                                   ‫עונינםגוהנעעםהיררים‬

            ‫אחיו הג"ר רפאל דוד היה יושב במש תקופה לידו בתפלותיו ב"מני הרבני "‬
            ‫בשערי ח ד ו יפר שפע ח לו רבינו בפשטות‪ :‬לפעמי הכוונה והתעוררות‬
            ‫מגיעי ב"ברו שאמר" ולפעמי רק ב"עלינו לשבח"‪ ,‬מכלל הדברי הבי רבי‬

             ‫רפאל דוד שבעבודתו בתפלה לא היה מצב שלא משתדל לכוו ‪ ,‬אלא שלפעמי‬
            ‫ההתעוררות מגיעה פה ולפעמי ש ‪ 790.‬כשדיבר פע על עני הכווונה בתפילה‪,‬‬
            ‫יפר בתו הדברי להג"ר ברו שמואל הכה דויטש‪ ,‬אי הוא מחזק את עצמו‬

                                                   ‫בכוונת התפלה‪ ,‬שהוא אומר לעצמו‪,‬‬
                                                   ‫"א אינ מכוו כראוי‪ ,‬באיזו זכות‬

                                                                   ‫אתה יושב במזרח"‪.‬‬

                                                   ‫בדר כלל היה רבינו מאופק‬
                                                   ‫בתפלתו‪ ,‬אלו שהתבוננו בו ראו‬
                                                   ‫את ה"עומד לפני המל "‪ ,‬בהכנעה‬
                                                   ‫והתבטלות ותחנוני מעומקא דלבא‪,‬‬
                                                   ‫אבל לא הרי קולו ולא עשה תנועות‬
                                                   ‫חיצוניות‪ .‬פע הגיע להתפלל במערת‬
                                                   ‫המכפלה‪ ,‬כדרכו בכל שנה ב"עשרת‬
                                                   ‫ימי תשובה" ובתפלתו ש היה מלא‬
‫ע אחיו רבי רפאל דוד ובנו רבי שמואל בהכנ ת פר תורה‬   ‫התרגשות גדולה ושלא כהרגלו הרי‬

            ‫כשופר קולו וזעק‪ :‬עורו ישני חברו ‪ ,‬עורו עורו!‪791‬‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬  ‫אירע פע לאחר תפלת מנחה בישיבה שרבינו הבחי באחד מתלמידי הישיבה‬
            ‫שמתפלל בהתרגשות רבה ועושה תנועות ועוויות בפניו באמצע התפילה‪.‬‬
            ‫למרות שדרכו לא היתה להעיר לבחורי ‪ ,‬חרג במקרה זה‪ ,‬היות ודעתו לא‬
            ‫היתה נוחה כלל מעשיית תנועות חיצוניות‪ ,‬וניגש אליו והעיר לו בשקט‪ ,‬שזו‬
            ‫לא דר מתאימה להתפלל ע תנועות משונות‪ ,‬ג א זה נובע מרצו לריכוז‬

                                                                        ‫ורגש קודש‪792.‬‬

                                                                ‫‪ .790‬מפי רבי יהודה עד ‪ ,‬ראש ישיבת קול יעקב‪.‬‬
                                                                          ‫‪ .791‬מפי נכד רבינו רבי אהר גולדברג‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ .792‬מפי רבי יעקב וינגולד‪.‬‬

‫‪543‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32