Page 22 - b
P. 22

‫פרק יטננ|ננ"וושנל ונמעללי"‬                                                               ‫‪538‬‬

 ‫לשאול‪ :‬באיזה כח אוכל לבר אתכ ?![‪ ...‬והמשי לומר‪" :‬אדרבה תאמרו את‬
    ‫דבר‪ ,‬כדי שתהיו בבחינת 'כלי מחזיק ברכה'‪ ,‬ואז הברכה תחול עליכ ‪"...‬‬

‫רבי חיי התחיל לחשוב מה הוא יכול לומר כדי להיות ראוי לברכה‪ .‬אמר לו‬
 ‫רבי אליהו‪" :‬תאמר אחרי‪ :‬הקדוש ברו ‪-‬הוא"! ]שהרי מלבד השימוש במילי‬

‫אלו לשמו של הבורא‪ ,‬יש בה ג אמירת ברכה לבורא עול [‪ .‬רבי חיי חזר‬
‫אחריו כמצוותו 'הקדוש ברו ‪-‬הוא'‪ .‬אז אמר רבי אליהו בנוע ‪" :‬נו! כעת לאחר‬
‫שבירכת את הש יתבר הינכ כבר בבחינת 'כלי מחזיק ברכה'‪ ,‬ויכול אני‬

                                                           ‫לבר אתכ ‪."...‬‬
 ‫נלמד מכא כמה ער וכמה חשיבות ישנה לכל איזכור של 'ברו הוא וברו‬
‫שמו'! לדידו של רבי אליהו‪ ,‬נעשה האד בכ 'כלי מחזיק ברכה' כפשוטו!‪782‬‬

                                          ‫ם לענבמכיחםנעכ ש‬

‫כאמור‪ ,‬בתפלתו בלטו מאד ישוב הדעת ומנוחת הנפש בה התפלל‪ .‬הוא לא בכה‬
‫ולא צעק ולא התנועע‪ .‬ומ פר חתנו הגרי"י בורודיאנ קי‪ :‬פע הגיע לבקרו‬
‫יהודי מחו"ל והלכו להתפלל מנחה יחד עימו בביהכ"נ הגר"א ב"שערי ח ד"‪.‬‬
‫אותו יהודי מיד כשהתחיל להתפלל תפילת שמו"ע התפלל בהשתפכות הנפש‬

                             ‫ובכל תפלת שמונה עשרה לא הפ יק מלבכות‪.‬‬
‫התרגשתי מאד מתפילתו היוצאת מעומק הלב בתחנוני ובבכיות כרש‬
‫ח ר כל‪ ,‬ולאחר התפילה יפרתי זאת למורי חותני‪ ,‬והוא אמר לי שהוא לא‬
‫מבי מדוע היה עליו לבכות בכל תפילת השמונה עשרה‪ ,‬הרי בתפילת שמונה‬
‫עשרה אנו מדברי אל ה' ועלינו להיות בטוחי בעזרתו ית'‪ .‬והו י לי‪ :‬מילא‬
 ‫בתפילת "שמע קולנו חו ורח עלינו"‪ ,‬אני עוד מבי על מה יש לבכות‪ ,‬א‬
‫מדוע שיבכה בכל השמונה עשרה? אז הבנתי ממנו פירוש וכיוו נו בעני‬
‫התפילה‪ ,‬שהיא זמ לעמידה לפני הבורא‪ ,‬במתינות ובכוונה תו ביטחו מלא‬

                                                  ‫שהוא ישמע לשוועתינו‪.‬‬
 ‫בהקשר זה‪ ,‬רבות היה הוגה ב פר "י וד ושורש העבודה" והתבטא פע‬
‫שבצעירותו היה פר זה כמו רבי שלו‪ ,‬והיה מזרז ג לאחרי ללמוד ולהגות‬
‫בו תמידי כ דר ‪ .‬ופע התנצל לפניו תלמיד‪ ,‬שקשה הדבר לנהוג על פי‬
‫הדרכות ה"י וד ושורש העבודה"‪ ,‬כי פעמי רבות כותב הוא בקטע אחד של‬

                       ‫‪ .782‬מפי רבי אליעזר טורק כפי ששמע מב רבינו רבי יעקב שהיה עד ראיה‪.‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27