Page 26 - b
P. 26
פרק יטננ|ננ"וושנל ונמעללי"
שלידו מתקיי מני נו והוא באמצע פ וקי דזמרה ואזניו קולטות קדיש,
קדושה חזרת הש" ,הא עליו לענות עמה קדיש וקדושה או לא .ענהו רבינו
שלא יענה .שאל התלמיד ,והלא הלכה פ וקה היא )או"ח י' נ"א( שמותר
לענות אמ בי "ברו שאמר" ל"ישתבח" ,ולכאורה יש מזה ראיה שיש לענות.
השיב לו רבינו :אכ ,מותר לענות ,אבל אני מציע ל לא לענות ,כי איזה פני
יש לפ וקי דזמרה כאלו שכל רגע עוני אמ למני מו ,והביא ראיה לדבריו
מלשו השו"ע ש .כמו כ היה מעורר למה לא מקיימי דברי השו"ע ) ימ
נ"א "ט( לומר "מזמור לתודה" בנגינה 789.וכששוחח פע ע ידידו הג"ר
שמעו בוקשפ )רו"מ מו דות קרלי ( ,אמר לו ,אצלנו לא כל כ שרו בתפלה,
א אצלכ ,ח ידי קרלי ,הרי שרי בכל מיני חלקי בתפילה ,למה ,א כ ,
לא מזמרי ב"מזמור לתודה" ,הרי זה המקו המתאי ביותר לשיר בו לפני
השי"ת ,כשאומרי "בואו לפניו ברננה חצרותיו בתהלה".
"ועבענרבע" 542
תלמידו רבינו הג"ר ישראל גנ )ר"מ ישיבת קול תורה ,ומורה הוראה דקרית
מטר דור ובית וג ( יפר ,שבבחרותו כהכנה לחג קבלת התורה בימי ה פירה,
היה מתיישב לא הרחק מרבינו בעת שהתפלל תפלת 'אהבה רבה' בתפלת שחרית
והיתה לו מכ התעוררות ,שכ הצורה בה ביקש והתחנ ,הרגישו עליה שכל
מלה היא בקשה ותחנוני אמיתיי לרחמי ,כאד המבקש על נפשו ו יפר
רבי ישראל שמעמד זה נת לו את החידוד בהבנה והחוש כמה התורה היא חיינו.
בהקשר זה יפר המחנ רבי ישראל נולמ ששמע פע מרבינו בעת שבא
לדבר לפני תלמידי בתלמוד תורה ,וברצותו לעורר בה אהבת תורה ,הביא
נו ח תפלת "אהבה רבה" בה אנו מבקשי " :אבינו ,האב הרחמ ,המרח ,
רח עלינו ות בלבנו להבי ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות
ולקיי את כל דברי תלמוד תורת באהבה .ושאל היכ מצינו עוד שאומרי
חמש לשונות של בקשה ותחנוני כבתפלה זו ,אלא שבעני זה של לימוד
התורה וקיו מצוותיה כדאי להתחנ להקב"ה בכל לשונות הבקשה ,כדי לזכות
בלימוד התורה שעבור מטרה חיונית כזו ,עלינו להתחנ לפניו ית' בכל כוחנו.
.789הליכות שלמה תפלה עמוד פ'.
