Page 13 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמב ‪ -‬להזהר בכבוד שבת יג‬

‫סימן רמב ‪ -‬להזהר בכבוד שבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ מצות עונג שבת וגדרי חיובה‪:‬‬
‫א‪ .‬מקור מצות עונג שבת – "וקראת לשבת עונג" (ישעיה נח)‪ .‬ויש סוברים (רמב"ן‬
‫פר' אמור) דעיקרו מן התורה‪ ,‬שנאמר "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש"‬
‫וגו'‪ ,‬ו'מקרא קודש' פירשו חז"ל דהיינו לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג‬
‫אכילה ושתיה‪ .‬ועיין בספר החנוך (מצוה רצז) ובבית יוסף (סי' תפז) דלדידהו הוא‬
‫מדברי סופרים‪ .‬ואפילו לדידהו צריך ליזהר מאד בזה‪ ,‬שחמורים דברי סופרים‬
‫יותר מדברי תורה‪ ,‬ושכרו מפורש בקבלה (ישעיה שם) "אז תתענג על ה'" וגו'‪.‬‬

‫והפליגו חז"ל (שבת קיח) מאד במצוה זו‪{ .‬ס"ק א ואות א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ג' מאמרים במצוה זו – א‪ .‬הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן‬
‫ותבשיל של תרדין‪ ,‬שזה היה מאכל חשוב בזמניהם‪ ,‬וכן בכל מקום ומקום לפי‬
‫מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג‪ .‬ב‪ .‬הא דאמרו דאפילו דבר‬
‫מועט שעשאו לכבוד שבת קיים מצות עונג שבת‪ ,‬ואפי' כסא דהרסנא (היינו דגים‬
‫קטנים מטוגנין בשמנן)‪ .‬ג‪ .‬הא דאמר ר"ע 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'‪.‬‬

‫{ס"ק א}‪.‬‬

‫ג‪ .‬חילוק מאמרים אלו‪( :‬א) מי שאפשר לו – למאן דאפשר ליה צריך לכבדו כפי‬
‫יכלתו {ס"ק א}‪.‬‬

‫(ב) יש לו מעט משלו – צריך לענג שבת במה שיש לו‪ ,‬ויבטח בה' שיתן לו אחרים‬
‫עבור זה‪ ,‬דהוצאת שבתות ויום טוב הוא חוץ ממזונות הקצובין לו לאדם מר"ה‪.‬‬

‫{ד"ה ולא אמרו}‪.‬‬
‫(ג) מי שיש לו כדי לקנות מזון ג' סעודות וקצת יותר – מחויב להוציא אותן על‬

‫שבת‪ ,‬כדי שיקיים ג' סעודות וכסא דהרסנא‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫(ד) מי שהשעה דחוקה לו ביותר‪ ,‬ואין לו רק מזון ב' סעודות – "עשה שבתך חול‬
‫ואל תצטרך לבריות"‪ ,‬ואינו מחויב לא בג' סעודות ולא בכסא דהרסנא‪[ .‬ומ"מ נכון‬

‫מאד שיראה להשתדל בקיום ג' סעודות וכסא דהרסנא]‪{ .‬ס"ק א ואות ד}‪.‬‬

‫(ה) מי שיש לו מקצת משלו והשאר נוטל מן הצדקה‪ ,‬האם סגי בשלש סעודות‬
‫וכסא דהרסנא – צריך לדחוק עצמו לכבד ולענג שבת כראוי‪ ,‬כיון דאפשר לו ויש‬