Page 14 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫יד‬

‫בידו להוציא ע"ז‪ .‬ויצמצם בשאר ימים מהוצאותיו כדי שיהא נשאר לו זה לכבוד‬
‫שבת‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬

‫(ו) מי שאין לו כלום והוא מוטל הכל על הצדקה – הגבאים מחויבים ליתן לו ג'‬
‫סעודות וכסא דהרסנא‪ ,‬ובאדם נכבד הכל לפי כבודו‪[ .‬ולא אמרינן 'עשה שבתך חול‬

‫ואל תצטרך לבריות'‪ ,‬אלא במי שעדיין לא נצרך ליטול]‪{ .‬ס"ק א ואות ו}‪.‬‬

‫(ז) מי שאין לו במה לענג את השבת‪ ,‬ויש לו ממי ללוות – צריך ללות כדי שלא‬
‫לבטל מצות עונג שבת‪ ,‬שאומר הקב"ה 'לוו עלי ואני פורע'‪{ .‬ס"ק ג‪-‬ד}‪.‬‬

‫[כתב הב"ח‪ ,‬דאם יכול להשיג ממי ללוות‪ ,‬צריך ללוות‪ ,‬ויבטח בה' שהוא יעזרנו לשלם לו‪.‬‬

‫ובעטרת זקנים משמע דלא ילוה אלא אם כן הוא משער שיהיה לו במה לפרוע‪ .‬ונראה דהכל‬

‫לפי הענין] {אות יב}‪.‬‬
‫לווין ברבית ‪[ -‬באופן המותר] לצורך סעודת שבת‪{ .‬ס"ק ד ועי' אות טו}‪.‬‬
‫(ח) יש לו רק מעט מעות וחייב לפרוע שכר שכיר – אם יש לו רק מעט מעות ובא‬
‫שכיר לתבוע עבור פעולתו שגמר לו היום‪ ,‬צריך ליתנם להפועל כדי לקיים "ביומו‬
‫תתן שכרו"‪ ,‬אף שעי"ז לא ישאר לו במה לענג השבת‪ ,‬או שיפייסנו להמתין עד‬
‫אחר השבת‪[ .‬ויש עצה שלא לקבל ממנו פעולתו‪ ,‬ואז אינו עובר]‪{ .‬ד"ה לכבד}‪.‬‬