Page 15 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמג ‪ -‬דיי המשכיר שדה ומרחג לכותי טו‬

‫סימן רמג ‪ -‬דין המשכיר שדה ומרחץ לכותי‬

‫השכרת נכסים לגוי‬

‫הקדמת המ"ב‬

‫א[ שלשה חילוקים בהשכרת נכסים לאינו יהודי;‬
‫א‪ .‬אריסות – ששוכר לא"י שיעשה המלאכה בשדה או במרחץ‪ ,‬והרווחים או הפירות‬

‫יחלוקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכירות – שא"י נוטל כל הרווחים או הפירות‪ ,‬ונותן לישראל עבור שדהו ומרחצו‬

‫דבר קצוב לכל שנה‪.‬‬
‫ב' חילוקים אלו‪ ,‬מותרים בשדה לגמרי‪ ,‬ובמרחץ רק מדינא‪ ,‬דא"י אדעתיה דנפשיה‬
‫עביד‪ ,‬אלא שחכמים אסרו אלו הב' חלוקים במרחץ‪ ,‬משום מראית העין‪ ,‬מפני‬

‫דנקראת על שמו ויבואו לחשדו שעושה בשליחותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבלנות – דהיינו שיהיו כל הרווחים לישראל‪ ,‬רק שישראל נותן לא"י דבר קצוב‬
‫לכל שנה עבור פעולתו‪ .‬זהו ודאי אסור מדינא במרחץ‪ ,‬דהוי הא"י שלוחו של‬
‫ישראל‪ ,‬וישראל נהנה ממלאכה בשבת‪ ,‬דאם לא יעשה יום אחד יפסיד הישראל‬
‫ריוח אותו יום‪ .‬וע"כ אם מנהג רוב אנשי המקום להשכירם או ליתנם באריסות‬
‫כמבואר בס"ב חזר להיות המרחץ כשדה‪ ,‬הב' חילוקים ראשונים מותר והחלוקה‬

‫הג' אסור‪.‬‬

‫[כל היתר שכירות דכאן היינו שהוא משכירו דרך הבלעה עם ימות החול‪ ,‬אבל ליום השבת לחוד‬
‫אסור אפילו בשדה וגם נתפרסם]‪.‬‬

‫סעיף א‬

‫ב[ אריסות ושכירות במרחץ;‬
‫א‪ .‬אופן האסור משום מראית עין – לא ישכיר אדם מרחץ שלו לא"י [וכ"ש לישראל‬

‫מומר]‪ ,‬בין שבנהו בעצמו או אפילו קנה וישב בה ונקרא שמו עליו‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬מפני שנקרא על שמו‪ .‬דמדינא שרי להשכירו לא"י לשנה או לחודש שיתן‬
‫לו כך וכך‪ ,‬וכל הריוח יהיה לא"י‪ ,‬דאיסור שכר שבת ליכא‪ ,‬דהא מושכרת היא לו‬