Page 104 - Step and repeat document 1
P. 104

‫‪ | 104‬נתיבותיה שלום‬

‫לפי זה‪ ,‬צריך להיזהר ממידות רעות יותר מאשר מקיום מצוות עשה והימנעות ממצוות‬
           ‫לא תעשה‪ ,‬כי כשיש לאדם מידות טובות קל לו יותר לקיים את כל המצוות‪.‬‬

‫לסיכום הנידון‪ ,‬העיקר הוא לתקן את המידות; כדי לקבל את התורה‪ ,‬אנחנו צריכים להיות‬
‫כלי קיבול‪ ,‬ואם אין כלי קיבול אין לתורה משכן בתוך האדם‪ .‬דבר זה בא לידי ביטוי‬
‫באמירה ש"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"‪ ,‬כאשר ה"שיחה" היא דרך‬
‫הארץ ואורח החיים הנלמדים מהחיים לצד הגדולים‪ ,‬שהם יפים וקודמים אפילו ל"תורה"‬

                                                                  ‫שנלמדת מהם‪.‬‬

                                             ‫ז‪ .‬הרב קוק‪ :‬סגולה ובחירה‬

         ‫נסיים את עיוננו בדברי הרב קוק‪ ,‬שבהם הוא מתייחס לאמירתו של רבי אחא‪:‬‬

‫ָ ׂש ִריד ָק ָטן ִמ ָ ּד ָבר ָּגד ֹול ה ּוא ָי ָקר ּו ְמ ֻע ֶּלה ִמ ָ ּד ָבר ָק ָטן ׁ ָש ֵלם‪ִ .‬ניצ ֹוץ ֶא ָחד ֵמא ֹור ַח ֵּיי‬
‫ָה ָאב ֹות‪ִ ,‬מ ְּק ֻד ׁ ּ ָש ָתם ּו ְגב ּו ַרת ֱא‪-‬לֹ ִהים ָה ֶע ְלי ֹו ָנה ׁ ֶש ִּב ְג ֻד ָּל ָתם‪ַ ,‬הה ֹו ֵל ְך ָוא ֹור ְּב ַא ֲח ִרית‬
‫ַה ָּי ִמים ְל ָה ׁ ִשיב ִל ְת ִח ַּית ע ֹו ָל ִמים ֶאת ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ְ ,‬ו ִע ּמ ֹו ַי ַחד ֶאת ָהע ֹו ָלם ֻּכ ּל ֹו‪ַ ,‬על‪ִּ -‬פי ֵס ֶדר‬
‫ְו ַה ְדָר ָגה‪ ,‬ה ּוא ַנ ֲע ֶלה ְו ִנ ְ ׂש ָּגב ִמ ָּכל ַה ְּק ֻד ׁ ּ ָשה ַה ְּגל ּו ָיה ׁ ֶש ַּב ּ ֹת ֶכן ׁ ֶשל ֱאמ ּו ָנה ְו ִיְר ָאה‪ּ ,‬ת ֹוָרה‬
‫ּו ִמ ְצָוה‪ֶ ׁ ,‬של ַה ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ַה ֻּמ ְע ָּתק ִמ ְּס ִפי ֵחי ְס ִפי ִחים ׁ ֶשל ָּב ִנים‪ָ " ,‬י ָפה ִ ׂשי ָח ָתן ׁ ֶשל ַע ְב ֵדי‬

                     ‫ָאב ֹות י ֹו ֵתר ִמ ּת ֹוָר ָתן ׁ ֶשל ָּב ִנים" (אורות התחיה‪ ,‬פרק יד)‪.‬‬

‫לפי הרב קוק‪ ,‬ניצוץ קטן בכמות השייך לעניין גדול באיכות‪ ,‬עדיף וחשוב על דבר שהוא‬
‫שלם וגדול בכמותו‪ ,‬אבל קטן באיכותו; במילים אחרות‪ ,‬שריד קטן מדבר גדול ואיכותי‪,‬‬

                   ‫חשוב יותר מדבר שהוא קטן ברמה האיכותית אך מופיע בשלמות‪.‬‬

‫על אף שכדי לחיות חיי תורה היום‪ ,‬אנחנו חייבים ללמוד תורה‪ ,‬וללא לימוד תורה לא ניתן‬
‫לחיות חיים כאלו‪ ,‬האבות חיו חיי תורה מבלי שלמדו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪ ,‬האבות קיימו‬
‫את כל התורה קודם שניתנה; בטבעיותם‪ ,‬האבות חיו את מוסר התורה עוד קודם שניתנה‬

                                                           ‫(משנה קידושין ד‪ ,‬יד)‪.‬‬

‫האבות הם השורש ואנחנו הענפים שיונקים מאותם שורשים שטבועים באבות‪ .‬וכך‪,‬‬
‫כשאנחנו קוראים בספר בראשית על אברהם אבינו‪ ,‬למשל‪ ,‬על החסד שהיה טבוע בו‪,‬‬
‫על מסירות הנפש שלו ועל קירוב הרחוקים שעשה‪ ,‬אלו לא רק דברים שהיו שייכים‬
‫לאברהם – אלא גם דברים שגנוזים בנו ודרך העיסוק בהם אנחנו נחשפים אליהם אצלנו‪.‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109