Page 36 - Step and repeat document 1
P. 36
| 36נתיבותיה שלום
הגשם ,וכיצד זה מתיישב עם דעת רבנן הסוברים שהדין נחתם בימים הנוראים? בנוסף
שואלים התוספות גם על שיטת רבי יהודה ,שבמסכת שבת (יב ,ע"ב) רבי יהודה אומר שמי
שנכנס לבקר חולה בשבת ,אומר" :המקום ירחם עליך ועל חולי עמו ישראל" ,על אף שכאן
נאמר ששיטת רבי יהודה היא שהאדם נידון בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכיפורים.
משמע שלא רק לשיטת רבי יוסי מתפללים על החולים אלא גם לשיטת רבי יהודה ושאר
התנאים ,ואם כן ,מדוע הגמרא אומרת שמתפללים על החולים רק לפי שיטת רבי יוסי?
התוספות משיבים" :ואומר רבינו תם :דשלא יחלה ודאי לא מצלינן אלא לר' יוסי ,אבל
שיתרפא מצלינן אליבא דכולי עלמא ,דמתי יחלו נגזר ,מתי יתרפאו לא נגזר ."...כלומר,
תפילת מנע למחלה אכן מתפללים רק לפי שיטת רבי יוסי ,שכן לשיטת חכמים ,מכיוון
שנגזרה הגזרה בראש השנה ,אין מקום לתפילה זו .אולם על חולים שכבר חלו יש מקום
לתפילה לרפואה לפי כל השיטות ,שכן הגזרה שנגזרה בראש השנה היא שהאדם יחלה
בתאריך מסוים ,ונגזר תאריך תחילת המחלה ,אך לא נגזר תאריך ההחלמה ,ולכן התפילה
מועילה לקרב את החלמתו של האדם.
לכאורה ,הסבר זה סותר את דברי הגמרא במסכת עבודה זרה ,שם נאמר:
יסורין ,בשעה שמשגרין אותן על האדם ,משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום
פלוני ,ולא תצאו אלא ביום פלוני ,ובשעה פלונית ,ועל ידי פלוני ,ועל ידי סם
פלוני (עבודה זרה נה ,ע"א).
ומשמע שגם תאריך התפוגה של הייסורים נקבע מראש ,ושלא כהסבר בעלי התוספות,
לכאורה! אכן ,היעב"ץ (על הגמרא שם) הסביר שכל מה שנגזר על הייסורים מתי יצאו
מהאדם ("ולא תצאו אלא ביום פלוני" וכו') הוא רק אם האדם המתייסר לא מתפלל ,אבל
כבר בשעת הגזרה נאמר שאם יתפלל – יתרפא .יוצא אפוא לפי הסבר זה שכבר בשעת
הגזרה נלקחת בחשבון התפילה של האדם כאופציה שתביא לביטולה של הגזרה .מכאן
נלמד על מעלתה המופלגת של התפילה וכוחה לבטל גזרות ,לא רק כפעולה שלאחר
מעשה ,אלא כבר ביסודה של הגזרה עצמה וירידתה לעולם.
על כוחה הגדול של התפילה אפשר ללמוד גם מההסבר השני בגמרא ,שלפיו חכמים
סוברים כרבי יצחק ,שיפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין .מכאן הוכיח
רבי יוסף אלבו ,בספרו "העיקרים" (מאמר רביעי ,פרק כא ,חלק א) ,שהתפילה מועילה
